5.50 מעבר אליהו

הרבה פועלים מחכים לעבור דרך המגנומטר אך נראה שהסדרן שלהם שומר על הסדר.

בין המכוניות שמחכות לעבור במחסום לכיוון ישראל יש גם עגלה עם חמור….

אנו רוצות להגיע מוקדם לעזון עתמה. נכנסות דרך עזבת טביב לעזון החסומה ומשם דרך כפר תולת, סאנירייה ובית אמין לכניסה לעזון עתמה מכיוון שטחי הרשות. עדיין חושך ומעט מכוניות. הכבישים במצב לא רע ובכפר סאנירייה יש מדרכות סלולות ואפיל גינון בצד הכביש.

6.20 עזון עתמה

בכניסה לכפר 4 מכוניות. כולם, כולל הנהגים יוצאים לבדיקה במגומטר והנהגים חוזרים לקחת את הרכב ועוברים עוד בדיקה מהירה בשער. הבדיקות מהירות מאד וחילי המילואים אדיבים מאד ואף מכירים חלק מהעוברים ומברכים אותם לשלום.

כל הזמן מגיעות עוד מכוניות עם פועלים ששוב צריכים לעבור בדיקה נוספת ביציאה מהכפר לכיוון כביש 505 ולא ברור למה צריך לעבור בדיקה כה מדוקדקת כאן ושוב ביציאה.

שוחחנו עם קבלן המעסיק 50 פועלים באלקנה ויש לו ולפועליו כל האישורים הנחוצים ובכל זאת עליו לעבור בבוקר 5 מחסומים ואחה"צ שוב 5 מחסומים וכולם קרובים מאד אחד לשני.

מורים ותלמידים אינם נבדקים.

7.00 עזבנו את המחסום ונסענו למחסום קלקיליה דרום. מחסום הנמצא בדרך ל"מנהרת חבלה" העוברת מתחת לכביש 55. מזכיר במבנהו את מחסום א-ראס ז"ל ונמצא כמוהו בין כפרים פלסטינים בתוך אחת מ"אצבעות" הגדר. אפשר להשקיף ממנו על הכפר ראס עטייה.

ארבעת החיילים המאיישים את המחסום הופתעו מאד לראות אותנו אך לא הרגישו מאוימים  על ידינו והמשיכו להעביר במהירות את הנהגים ולהתייחס אליהם באדיבות.

8.00 חוזרות דרך הכפרים ופוגשות הרבה ילדים ההולכים לבתי הספר, החנויות נפתחו בינתיים ויש הרבה תנועה.עולות שוב דרך עזבת טביב ליד המוסך על כביש 55 וממשיכות למחסום החביות דרך צומת ג'ית הפתוח.

8.20 מחסום דיר שאראף (החביות)

בכניסה לכיוון שכם אין תור כי אין בדיקות ואין אפילו צורך לחכות לנפנוף היד אלא התנועה זורמת.רק כאשר מגיעה מכונית עם מספר ישראלי התנועה מתעכבת .רוב המכוניות נשלחות בחזרה ורק בעלי אשורים מיוחדים מורשים לעבור.(ראינו משאית אחת כזאת)

ביציאה משכם המצב שונה.מפעם לפעם מופנית מכונית ל צד הדרך וכלבנית בודקת אותה בצורה יסודית ביותר. יתר המכוניות עוברות ללא כל עיכוב או בדיקה.

בדיקת הכלבנית טנדר עם נהג וללא כל משא ארכה 15 דקות. הכלב רחרח את הדלתות והחלונות ,זחל מתחת לאוטו, עלה על החלק האחורי וטפס על כל המושבים.כאשר הבדיקה הסתימה, הנהג הזועם נקה את המושבים, נכנס למכוניתו ועבר על ידינו, הביע את זעמו ועלבונו ואנחנו רק יכולנו להסכים איתו.

מפקד המחסום נגש אלינו, הציג את עצמו ובקש שנעמוד בצד הדרך כי הכביש צר , אמר שלא מפריע לו שנצלם את המחסום או את החיילים אך לא את הכלבנית .לא התווכחנו כי במילא כלל לא צילמנו. גם כאן התרשמנו מהתנהלות שקטה ועניינית .

9.05 יוצאות

9.15 ענבתא

פוגשות את קאמל, נהג המונית מיודענו, המספר על בתו העומדת ללדת בימים אלה ואנו מברכות אותו במזל טוב. הוא מספר שיש יותר פרנסה בעונה זו .

אנו רואות שיש תור מכוניות בכניסה עד לצומת, כ-17 מכונית והמכוניות לא זזות.

החילים בודקים כל מכונית הנכנסת לטולכרם. לעיתים הבדיקה היא רק השאלה לאן אתה נוסע, לעיתים בדיקת תעודות ולעיתים פתיחת תא המטען וחיטוט בחבילות שם. בממוצע כל מכונית לוקחת דקה ומכיון שיש זרם קבוע של מכונית מחכים כ-17 עד 20 דקות. כשהחילים "מתעיפים" כמובן שמחכים יותר. כמו כן במחסום זה עדיין יש צורך לחכות לנפנוף היד הידוע.

ביציאה אין תור כי אין בדיקות.

האם מישהוא יכול להסביר לנו מה ההגיון הצבאי שבכניסה לטולכרם יש בדיקות מדוקדקות ואילו ביציאה אין בכלל. הסברים יצירתיים יתקבלו בברכה.

10.00 אנו עוזבות.

משקיפות על מחסום א-ראס לשעבר מהכביש רואות מכוניות עוברות בצומת באופן חופשי וממשיכות הביתה.