נבי אליאס
זה היה מפגש לסיום עונת לימודי האנגלית לילדים, ובמיוחד לחגיגת יום הולדת 70 לחברתנו מרסי, שבחרה לחגוג עם תלמידיה בכפר. על רקע הנקמנות המטורפת וההתנכלויות לפלסטינים ברחבי הגדה, ובהתחשב במתח ובעויינות ששלטונותינו מפיצים, ההתכנסות הפעם הייתה סצנה מ'עולם אחר', משוחררת ועליזה. אבל… בלי להשבית שמחה הרי אי אפשר. במהלך המסיבה נודע למבוגרות שהצבא ביטל את אישורי היציאה של הילדים והנשים מהכפר לימי הים שנועדו לשבוע הקרוב.
בשעה 10.00 היגענו לבנין המועצה. הרכזות וו. ור. כבר חיכו לנו ליד אולם השמחות במרתף, שבימי שישי האחרים משמש חדר הכיתה למרסי ולתלמידיה הבנים, והפעם היה ערוך בסדר מופתי לכבוד מסיבת יום ההולדת, עם ציוד להשמעת שירים בערבית האהובים על הילדים בכפר, על פי בקשתה של מרסי.
מרסי, ברינדה, הרייט וחברותינו האחרות הכינו את כל השאר – ציוד לעבודות יצירה והפעלות ליום ההולדת, עוגות וממתקים ותוכנית שכללה ברכות, שירים באנגלית וגם ריקודים. תוך זמן קצר נאספו באולם כ-50 ילדים בגיל 10-14, והפעם הביאו איתם את האחים והאחיות הצעירים.
זו הייתה מסיבה עליזה, עם אהבה רבה שהרעיפו התלמידים והתלמידות על מרסי ועל ברינדה ולהיפך. מי שמכיר את עבודתן של המורות עם הילדים במהלך השנה, לא הופתע מתגובת הילדים. הם ברכו את מרסי והכינו עבורה כתובות מיוחדות ליום ההולדת, וכמה מהנערות הביאו איתן את אחיהן הקטנטנים להציגם בגאווה בפני ברינדה. והגיעו גם אמהות של תלמידים שבאו לברך את מרסי ליום הולדתה. האולם היה מלא צחוק ושמחה.
התוכנית כללה עבודות יצירה של הילדים שהכינו כתרים וכובעים עם ברכות, שירה באנגלית שגניפר ומרסי הינחו, בין השירים גם השיר הקבוע בכיתתה של מרסי "פרי פלסטיין", וכמובן, שירי יום הולדת. בשיאה של המסיבה מרסי וכמה מתלמידיה הבנים 'יצאו במחול' והשתובבו כאילו היו בני אותו גיל. שני ילדים וע. הסטודנט הדגימו מעל הבמה ריקודי בטן. במיוחד בלט הילד מ. כבן 13 שהפגין כישרון ריקוד מיוחד והזכיר לכמה מאיתנו את סיפור בילי אליוט.
מסיבת יום ההולדת הייתה גם מפגש סיום של עונת לימודי האנגלית בכפר עם חברות מחסוםווטש. בין המורות והרכזות הוחלפו ברכות ותודות חמות. בסיום הרמדאן או בתחילת ספטמבר תתחדש שוב הפעילות. השמחה הייתה גדולה. רק הידיעה שנתקבלה בערב הקודם על ביטול האישורים להיכנס לישראל ל'יום הים' בשבוע הקרוב, העכירה את מצב רוחן של הרכזות. מי יכול להבין את הקשר של הילדים והנשים בנבי אליאס לחיפושי הצבא אחר הישראלים החטופים…
ב- 12.00 התפזרנו. מיקי פ. ונירית ח. המשיכו בדרכן מהמסיבה לעזבת טביב, עזון וג'יוס. וידווחו בנפרד.
ותוספת מהשבוע שעבר, יום שישי 13/6: בדרכן בחזרה מהפעילות בנביאליאס, נעצרו ברינדה ומרסי במחסום אליהו. איש הביטחון, מתנחל מיישובי האזור, ביקש לבדוק את המכונית. בשיחה קצרה עם ברינדה אמר שהוא עלה לארץ מאוהיו, וגם כשברינדה השיבה לו שהיא מפנסילבניה שבארה"ב מולדתו, לא השתכנע שאינה מסוכנת. כשראה במכונית את הקלסרים עם חומרי הלימוד, טען שזהו חומר חשוד וציווה עליהן לעבור לעמוד בצד באזור הנבדקים. שוטרת ושוטר שבאו הצידה לבדוק את המכונית החשודה, התייחסו בביטול לפחדיו, ואמרו משהו כמו: 'שטויות, אין מה לבדוק' ושלחו את חברותינו לדרכן.
א-נבי אליאס
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
א-נבי אליאס נבי אליאס הוא כפר פלסטיני בגדה, ממזרח לקלקיליה על כביש 55, צפון-מזרחית להתנחלות אלפי מנשה ומערבית להתנחלות קרני שומרון ולעיר הפלסטינית שכם. נכון לשנת 2016 חיו בכפר 1,458 תושבים.
ליד הכפר נמצא המקאם (מבנה לזכר קדוש) נבי אליאס - הנביא אלישע. עד שנת 2021 חצה כביש 55 את הכפר. בשנה זאת נסלל כביש עוקף על כרמי זיתים שהופקעו מאנשי הכפר. יצא שהחקלאים נותרו עם חלקות זיתים קטנות שאין אליהן גישה ולא ניתן לטפל בהן. התושבים הפגינו נגד הכביש במשך מספר שבועות, בתמיכה של פעילים מארגוני השלום, אבל דבר לא עזר והכביש הוא עכשיו עובדה קיימת.
הרחוב הראשי של הכפר היה מרכז קניות לכל תושבי האזור כולל למתנחלים, ואפילו משגיח כשרות ראינו פעם באטליז הסמוך לדוכן הפלאפל.. הכביש העוקף לטענת הסוחרים פגע בתנועת הקונים ובפרנסתם ואילו אחרים טוענים שעכשיו דווקא יש יותר קונים כי החניה קלה יותר.
התנחלויות אלפי מנשה וצופים נוגסות באדמות הכפר מצפון ומדרום ומתקרבות אליו יותר ויותר. הגדילו לעשות תושבי אלפי מנשה, ששולחים את עודפי מי השפכים שלהם מבריכות החימצון לעבר אדמות נבי אליאס, שמגיעים גם אל הבתים.
תושבי הכפר ידועים בהיותם שוחרי שלום. במשך שנים לא נצפתה כל פעילות עוינת כלפי העוברים והשבים. נהפוך הוא, תמיד התקבלנו בסבר פנים יפות, והיינו עוצרות שם לאכול פלאפל טעים וזול.
-