"נכון, אין מצלמות כאן ואתה יכול לקלל ולהכותנו אבל אלוהים רואה הכול"
“נכון, אין מצלמות כאן ואתה יכול לקלל ולהכותנו אבל אלוהים רואה הכול”
נסענו ליישוב מערות קטנטן ליד א-תוואני, א-רכיז. כבר היינו שם לא פעם. הפעם נסענו לבקר שוב את שיח’ סעיד קטוע הרגל, לדרוש בשלומו כי יום קודם הוכה ונעצר ע”י צה”ל, למרות נכותו. שיח’ סעיד, למרות הכול, מקרין מאור עיניים והרבה כוח ואמונה.
הוא מספר שראה בבוקר שהגיעו חיילים לחלקתו והחלו לחתוך את הגדר. מיהר לשם כדי למנוע מהם לעשות זאת. הביא איתו את המסמך שמעיד על בעלותו והראה לחיילים. הם לא התייחסו והמשיכו לחתוך ולהעמיס את הגדר על רכבם. ביקש מהם שיחכו למשטרה והם התעלמו והמשיכו. אז הגיע במתנחל עמיחי שילה על הטרקטורון שלו, והחל לעשות חארקות מסביב לחלקה. “הוא זה שמפעיל את הצבא,” אומר שיח’ סעיד. במקרה היתה שם אראלה דונייבסקי מקבוצת הכפרים והיא צלצלה למשטרה 5 פעמים וגם ניסתה לדבר על ליבם של החיילים שיראו את האדם המבוגר הקיטע הזה ושהוא צריך טיפול רפואי ולא מעצר. ועוד אמרה להם: “אם אתם לוקחים אותו מהבית, תחזירו אותו לביתו.” ענו לה שכך יעשו. אבל הם התעלמו גררו אותו לרכב והרביצו. בתוך הרכב המשיכו להכותו קשרו לו את העיניים ואת הידים והיכו ללא רחם על פניו.
כל הדרך לבסיס בסוסיא צעקו – זאת אדמה של יהודים לא שלכם. בבסיס הוחזק מ-9 בבוקר עד 16.30, מכים וצועקים “אתה חמאס!” כשהוא כפות וקשור עינים. אז שמע אותם מדברים ביניהם: “ניקח אותו 400 מטר מכאן ונזרוק אותו בשדה.” וכך עשו.
אחד החיילים אמר לו: “כאן אין מצלמות. אפשר לעשות לך הכול.” ענה לו שיח’ סעיד: “אין מצלמות אבל אלוהים רואה הכול.” שתק החיל. ובכל זאת הורידו אותו באמצע הדרך, בשדה ונסעו. למזלו הגיע מישהו אחרי חמש דקות. מסתבר שתיצפת כי הוא עבר חוויה דומה לפני כמה חודשים.
הוא לקח אותו לביתו והזמין אמבולנס שהגיע ולקח אותו לביה”ח ביטא. שם בדקו אותו, עשו צילומים ברגלים ובידיים וכשראו שאלה רק מכות ללא נזקים, חיכו לבנו שלקח אותו הביתה. עכשיו הוא מראה לי את מסמך בעלותו על האדמה מ-1957.
הוא מספר שלפני חודשיים הגיעו חיילים עם המתנחל הזה לשדה שלו, אבל אז כשהראה להם את הניר, כיבדו אותו, הוציאו את המתנחל משם והלכו.
“אלה היו בני אדם,” הוא אומר. עכשיו לא היו כאלה. יושב זקוף על מיטתו ומקרין כוח ובטחון.
תוך כדי שיחה מצלצל פאדל ממופקרה השכנה ומספר שהצבא הגיע אליו עכשיו, הפך את הבית. אמרו לו: “אל תעשה בעיות,” והלכו.
שיח’ סעיד ממשיך ואומר: “המתנחלים אומרים, אנחנו עם בלי אדמה ולכם יש אדמה ואתם לא עם, לכן לנו מגיעה האדמה הזאת.”
“זאת האדמה שלנו. לא נלך מכאן,” אומר שיח’ סעיד.
ובינתיים הטרדות אלימות יומיומיות הן לחם חוקם שם במסאפר יטא.
תיאור מיקום
דרום הר חברון
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
יטא היא עיר המחוז של דרום הר חברון.
היא נמצאת באזור סְפר בין האזור הפורה של חברון וסביבתה לבין המדבר של הרי חברון. היא מונה כ-64 אלף תושבים. הכפרים מסביבה מכונים מסאפר יטא (כפרי הבת של יטא). תושביהם מתקיימים מצאן וחקלאות. החקלאות מתאפשרת רק בחלקות קטנות, בעיקר סמוך לערוצי נחלים. רוב האזור סלעי וטרשי.מראשית שנות השמונים הוקמו על האדמה החקלאית בדרום הר חברון, אשר עובדה בידי הפלסטינים, מספר התנחלויות ומאחזים: כרמל, מעון, סוסיה, מצדות יהודה, עתניאל ועוד היד נטויה. מאז הוקמו ההתנחלויות ושטחיהם החקלאיים צומצו, סובלים התושבים בדרום הר חברון מהתנכלויות מצד המתנחלים, ובמקביל נמשכים נסיונות גירוש והריסות בתים במקביל למניעת מים וחשמל. הצבא והמשטרה נמנעים מלהתערב בדרך כלל באירועים אלימים ואינם ממצים חקירה הנדרשת לאכיפת החוק על המתנחלים הפורעים. ההתנכלויות בדרום הר חברון כוללות תקיפה ונסיון לשרוף אוהלי מגורים, שיסוי בכלבים, פגיעה בעדרים ומניעת גישה לשדות מרעה.
המחסומים בדרום הר חברון מרוכזים בכבישים המרכזיים 317 ו -60. ברובם לא ניכרת נוכחות צבאית, אך מערך מבוזר של מגדלי שמירה מאוישים מנטר את הכפרים הפלסטיניים ואת דרכי הגישה להתנחלויות. חסימות מסוגים שונים מוצבות בהתאם לצורכי המתנחלים והצבא. מדובר בעיקר בצומת זיף, מעבר דורא-אלפוואר וצומת הכבשים בכניסה הדרומית לחברון.
עודכן אפריל 2021, מיכל צ'
Muhammad D.Jun-2-2026המכונית הישראלית שחוסמת את אחת הכניסות לסימיא
-
מסאפר יטא
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
מה קורה בשטח אש 918 בדרום הר חברון
בערב יום הזיכרון (ערב יום העצמאות ליהודים), החליט בית המשפט על טרנספר וגירוש תושבים מ-8 קהילות פלסטיניות באזור מסאפר יטא בדרום הר חברון. תושבי הכפרים חיים תחת איום של הריסה, פינוי ונישול, מאז שצה"ל הוציא צווי פינוי ב-1999 על אזור מגוריהם שהוכרז שטח אש.בשנות ה-80 של המאה ה-20. אף אחת מההתנחלויות הסמוכות לא נכללו בו. זה נעשה בהתעלמות מאורח חייהם המיוחד ומתרבותם החקלאית העתיקה, וגם מתיעוד היסטורי ברור המעיד על התיישבות פלסטינית דורות מלפני קום המדינה בכפרים אלה – בעבר במערות ועם השנים גם מחוץ להן.
פינוי התושבים מהאזור משמעו החרבת הכפרים ההיסטוריים הללו והותרת משפחות שלמות (כ- 2000 בני אדם, ילדים מבוגרים וזקנים), ללא קורת גג, והוא מנוגד לחוק הבינלאומי.
-