סוסיא - עשרות צווי הריסה
מחסום מיתר, כרגיל, כמעט נטוש, מאז תחילת המלחמה. חוץ ממקרים מיוחדים, אין כניסה של פועלים לעבודה. אין עבודה, אין פרנסה, הלחץ הולך וגובר….
נסענו לבקר בסוסיא את עזאם. החדשות: כולם קיבלו צווי הריסה !
סיפר קצת על המאבק, שנמשך שנים רבות, במטרה לשמור על הבית. למרות כל הסבל, הם לא זזים ולא יזוזו. היו תקופות של כנופיות שהתנכלו להם והיו גם תקופות של רגיעה. ב-1986 הם גורשו מסוסיא העתיקה לאזור החקלאי שלהם, אך עדיין ממשיכים לרדוף אותם, וכבר הרסו אצלם 7 פעמים !כדי לחיות בצורה סבירה, הם שיפרו את המחסנים, אבל כל פעם אסרו עליהם לבנות בצורה מסודרת. פעם בתירוץ שזה אזור חקלאי, פעם שזה אתר ארכיאולוגי וכו’.
אחרי אוקטובר 2023, מתנחלים השתלטו על 90% מהשטחים, על שדות מרעה, שדות חיטה ושעורה ועצי זית.
ביום הביקור שלנו, עזאם חרש קרוב לבית, בין הסלעים, עם חמור ומחרשה ידנית. הוא אינו מורשה לעבד את החלקות ששייכות לו, המרוחקות יותר.
מספר שיש לו הרבה תלונות במשטרה, עם תמונות, שמות, אבל לא עושים לפורעים כלום, הם מסתובבים חופשי.
תיק תלונה משנת 1986! לא נסגר. למה ??? ככה !מבין שאין למי לפנות ושאין מי שיעזור.
לגבי צווי ההריסה שקיבלו, מדובר בכ-500 נפשות, נשים, ילדים, זקנים. הם היו אמורים לקבל תוכנית מתאר, עם פתרונות, ובמקום זה קיבלו צווי הריסה….
באמת קשה להבין מה קורה….ומה המטרה ? (ואולי לא)
הם מנסים לפעול בשקט ולחיות את חייהם ככל שניתן, אבל המשטרה לא עושה את שלה, הם מאויימים ומרגישים שדוחקים אותם לפינות ומכריחים אותם לצאת מהגבולות.
אירועים נוספים:
המתנחלים מפיצים סרטון שקרי, כאילו הפלסטינים הבעירו אש בהתנחלות סוסיא, אבל בפועל, הם דווקא באו לעזרת המתנחלים בכיבוי האש, ומכונת כיבוי פלסטינית הגיעה לפני הישראלית.
לפני מספר ימים, הרסו ליד מניזל/מחסום יהודה/בית יתיר, את בית משפחה.
לפני מספר ימים, ראש המועצה ג’האד ביקר את אימו בבי”ח .כשחזר בערב, עצרו אותו בצומת, מתנחלים רעולי פנים וחמושים, דרשו ממנו לרדת מהאוטו וכשירד , דחפו אותו עם הדלת ושברו לו את הצלעות. אח”כ נתנו לו להמשיך והוא נסע לכרמל הפלסטינית, לקבלת טיפול וחזר הביתה. זו כבר פעם שנייה שזה קורה לו.
ובכל המקרים הללו, אין דין ואין דיין!
תיאור מיקום
דרום הר חברון
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
יטא היא עיר המחוז של דרום הר חברון.
היא נמצאת באזור סְפר בין האזור הפורה של חברון וסביבתה לבין המדבר של הרי חברון. היא מונה כ-64 אלף תושבים. הכפרים מסביבה מכונים מסאפר יטא (כפרי הבת של יטא). תושביהם מתקיימים מצאן וחקלאות. החקלאות מתאפשרת רק בחלקות קטנות, בעיקר סמוך לערוצי נחלים. רוב האזור סלעי וטרשי.מראשית שנות השמונים הוקמו על האדמה החקלאית בדרום הר חברון, אשר עובדה בידי הפלסטינים, מספר התנחלויות ומאחזים: כרמל, מעון, סוסיה, מצדות יהודה, עתניאל ועוד היד נטויה. מאז הוקמו ההתנחלויות ושטחיהם החקלאיים צומצו, סובלים התושבים בדרום הר חברון מהתנכלויות מצד המתנחלים, ובמקביל נמשכים נסיונות גירוש והריסות בתים במקביל למניעת מים וחשמל. הצבא והמשטרה נמנעים מלהתערב בדרך כלל באירועים אלימים ואינם ממצים חקירה הנדרשת לאכיפת החוק על המתנחלים הפורעים. ההתנכלויות בדרום הר חברון כוללות תקיפה ונסיון לשרוף אוהלי מגורים, שיסוי בכלבים, פגיעה בעדרים ומניעת גישה לשדות מרעה.
המחסומים בדרום הר חברון מרוכזים בכבישים המרכזיים 317 ו -60. ברובם לא ניכרת נוכחות צבאית, אך מערך מבוזר של מגדלי שמירה מאוישים מנטר את הכפרים הפלסטיניים ואת דרכי הגישה להתנחלויות. חסימות מסוגים שונים מוצבות בהתאם לצורכי המתנחלים והצבא. מדובר בעיקר בצומת זיף, מעבר דורא-אלפוואר וצומת הכבשים בכניסה הדרומית לחברון.
עודכן אפריל 2021, מיכל צ'
Smadar BeckerApr-10-2026דגלי ישראל חדשים שהונחו לאורך קילומטרים על כביש 317 להוכיח מי הריבון
-
מחסום / מעבר מיתר (סנסנה)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
המחסום ממוקם על הקו הירוק ומשמש כמעבר גבול בין ישראל לגדה המערבית ומנוהל על ידי מנהלת המעברים במשרד הביטחון. מכיל מתחם סחורות (אגרגטים), מחסום רכב (מיועד לנושאי תעודת זהות כחולה, לאזרחים זרים או דיפלומטים וארגונים בינלאומיים). מעבר פלסטינים אסור, למעט בעלי היתרי כניסה לישראל, המורשים לעבור ברגל בלבד. יש בו מת"ק, יחידת מכס, פיקוח חי וצומח, משטרת עיירות.
- בשנה האחרונה לא רחוק מהמעבר יש פרצה בגדר גדולה וידועה לכול. לא נראה שיש אינטרס לחסום. נוצרת כלכלת דוכנים וחנייה.
עודכן אפריל 2021, מיכל צ'
Smadar BeckerApr-10-2026דגלי ישראל חדשים שהונחו לאורך קילומטרים על כביש 317 להוכיח מי הריבון
-
סוסיא
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
סוסיא הפלסטינית שוכנת היום בין ההתנחלות סוסיא לבין הבסיס הצבאי . התושבים החלו להתיישב בשטחים שמחוץ לכפרים בשנות השלושים של המאה ה–19, והתגוררו במערות, אוהלים וסוכות. עד היום הם מקיימים אורח חיים מסורתי ופרנסתם מבוססת על חקלאות ורעיית צאן. עד מלחמת 1948 עיבדו החקלאים שטחים שהתפרשו עד לאזור ערד. בעקבות המלחמה איבדו חלק ניכר מאדמותיהם שנותרו מעבר לגבול, בצד הישראלי. לאחר מלחמת 1967 והכיבוש הישראלי הוקמו באזור מחנות צבאיים, הוכרזו שטחי אש ושמורות טבע, ושטח האדמות צומצם עוד יותר. ההתנחלות היהודית בסוסיא החלה ב-1979. מאז מתנהל מאבק עיקש לסלק את שרידי התושבים הפלסטיניים המסרבים לעזוב את מקום הולדתם ולעבור ליאטא הסמוכה. עם פיתוחו של אתר תיירות בח’ירבת סוסיה בסוף שנות ה-1980 (בית כנסת קדום) גורשו עשרות משפחות שגרו במערות בסביבתו. במחצית השניה של שנות ה- 1990 התפתחה באזור צורה חדשה של התנחלות – חוות רועים של מתנחלים בודדים. תופעה זו גרמה להגברת המתח בין המתנחלים לתושבים המקוריים, הפלסטינים, והביאה להתנכלויות חוזרות ונשנות של תושבי החוות כלפי הפלסטינים. במקביל נמשכו הריסות מבנים והשחתות יבול מצד גורמי הביטחון וכן מניעת מים וחשמל. בסוסיא הפלסטינית, כמו בחלק גדול של כפרי דרום הר חברון, אין מים זורמים, אך עובר בה צינור המים המספק מים להתנחלות סוסיא. הפלסטינים קונים מים יקרים שמגיעים במכליות. חשמל סולרי מסופק על ידי מערכת קולטים, שהותקנה בכספי תרומות. אך ההריסות בכפרים לא חסות על בורות מים ולא על הלוחות הסולאריים ועמודי חשמל המיועדים להעברת חשמל סולרי בין הכפרים. עודכן אפריל 2021, ענת ט.
-



