עזון
עדות ממקור ראשון של משפחה בעזון:
אתמול בשעה 2 בלילה נשמעו צעקות ודפיקות עזות על דלת הבית.
אם הבית שמה על עצמה חג’אב והלכה לפתוח. אל הבית נכנסו כ-10 חיילים ושאלו איפה הילדים.
בעל הבית אמר הילדים ישנים. בבקשה אל תפריעו להם. 3 מהילדים התעוררו ונשארו בחדרם.
לדבריהם נכנסו לכפר הרבה מאד חיילים והתפרסו בין הבתים. דפקו על כל הדלתות.
החיילים לא פגעו בבית, לא הפכו, לא שברו פזרו וכל הפעלים הידועים ממקומות אחרים. רק הבוץ שהיה על נעליהם לכלך וסימן את היותם. וכמובן הידיעה שהבית שלך חדיר ופרוץ לגחמות של הצבא.
הטענה היא שהילדים זורקים אבנים לכיוון הכביש הראשי.
כשחזרו הילדים מבית הספר שאלתי אם דובר על כך בכיתה או בין הילדים בהפסקה, ואיך הם מרגישים.
כולם טענו שאינם פוחדים מהחיילים. הם לא דברו על כך מאחר וזה לא נושא. זה דבר שקורה באופן סדיר וחלק מהשגרה.
בעל הבית לא הצליח לישון כל הלילה ופחד שהרעד שהחלים ממנו בימים אלה ישוב.
בכניסה לעזון עמדה מכונית צבאית וחיילים עשו בדיקות.
עזון*
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
עזון
עיירה פלסטינית בשטח B על כביש 5 בין שכם לקלקיליה, מזרחית לנבי אליאס. רשאים לבנות ולשפר תשתיות. גדר ההפרדה הפקיעה אדמות של תושבי הכפר. בשנת 2018 הופקעו כרמי זיתים של אחד התושבים לשם סלילת כביש עוקף נבי אליאס. האוכלוסייה מונה 13,000 נפשות, מצב כלכלי ירוד. רמת תשתיות עלובה. עזובה והזנחה בכל תחום. בינתיים העירייה השלימה סלילת כביש פנימי לרווחת התושבים. בשל הסמיכות להתנחלות קרני שומרון על שלוחותיה, העיירה סובלת מנוכחות מוגברת של הצבא, בעיקר בלילות: נכנסים לבתים, עוצרים חשודים. הופכים את הבית ולפעמים גם מחריבים אותו, כמו במקומות רבים בגדה. לעיתים סוגרים את המחסום בכניסה לכפר, אין אפשרות לצאת ולהיכנס. מעודכן לפברואר 2019.
-