בוקר עמוס מאוד במחסום קלנדיה, אך לפחות תוקנה (באופן חלקי) התאורה. "לא למחסומים" קוראים בחורים צעירים את הכתוב בסמל שלנו על גבי התיק. האם נזכה לכך שלא יהיו מחסומים? הם לא מאמינים. ואנחנו?…

לאחר ה"הרפתקה" המפוקפקת שלנו במחסום ג'יב בשבוע שעבר, שבנו לקלנדיה. חנינו בצד הישראלי ועברנו לצד הפלסטיני. ב-5:15 כבר קידמו את פנינו תורים ארוכים עד מחוץ לסככה. 4 עמדות היו פתוחות. התקשרנו למת"ק לברר מדוע לא פותחים את העמדה ה-5. אמרו שיפתחו ב-5:30, אך בפועל פתחו עוד קודם לכן. למרבה הצער זה לא הספיק. כדי להתמודד עם התורים צריך כנראה לפתוח יותר עמדות עוד הרבה קודם לכן.

מצב השירותים גרוע, כמו בעבר, רק שירותי הנשים פתוחים, וללא מים זורמים. לפחות התאורה בסככה תוקנה באופן חלקי. כעת פועלות 2 מ-3 שורות הפלורסנטים, זו שקרובה למכלאות וזו שרחוקה מהן. מעל מוכרי העוגות והכעכים יש כעת אור. (כאשר עולה השחר והתורים מצטמצמים הם יוצאים בדרך כלל אל מחוץ לסככה).

למרות העומס התורים היו מסודרים והתקדמו לאיטם. אשה וילד המתינו ליד המעבר ההומניטרי. הצענו לאשה להצטרף לתור הרגיל ליד הכניסה למכלאות. בד"כ הגברים מאפשרים לנשים להשתלב בתור משם, והשער ההומניטרי צפוי להיפתח רק ב-6. היא אכן עשתה זאת, והגברים אכן איפשרו לה ולנשים אחרות שהגיעו להשתלב בכניסה למכלאות.

ב-5:50 הגיעו גבר מבוגר לבוש בהידור ושתי נשים בשמלות רקומות ברקמה עשירה, נראה שהם הולכים לשמחה כלשהי. הם ניגשו להמתין במעבר ההומניטרי, שם כבר היו כמה שהמתינו. הגיע ח' וניגש לשוחח עמנו. ח' עובד במאפיה בשוק מחנה יהודה. לפני כחצי שנה או יותר נפגע בידו בתאונת עבודה. הוא מספר שהיה בוועדה רפואית בביטוח הלאומי וכעת הוא ממתין להחלטה לגבי אחוזי הנכות שייקבעו לו. הוא מראה לנו שהאצבעות הפגועות אמנם החלימו, אך עדיין אין לו אפשרות להניע אותן באופן מלא.

לקראת 6 כבר מתרבים הממתינים ליד השער ההומניטרי. קצת אחרי 6 מגיע פ' מהמת"ק ומתחיל להעביר אנשים במעבר ההומניטרי. היום הוא עושה זאת לבד רוב הזמן, ללא ליווי צמוד של אחד השוטרים או המאבטחים. למרות שעם הזמן הצטברו במקום לא מעט שוטרים ומאבטחים. בשלב מסויים מגיע גם שוטר במדים כחולים שנראה בכיר, מחזיק תיקיה ביד. לא ברור לנו מה תפקידו. לא ראינו את התיקיה נפתחת לרשום משהו… בכל אופן נראה ש"כוחותינו" מכירים אותו. הוא שהה במקום די הרבה זמן.

בינתיים הכל מתנהל כרגיל. לעתים לוקח זמן רב עד שפותחים את הקרוסלות והאנשים הממתינים מתחילים לאבד את הסבלנות. בשלב מסויים גם פרצה מריבה קולנית באחד התורים. לרגעים נראה שעוד רגע הכל יקרוס והתורים יהפכו ל"ערימת אדם". לשמחתנו זה לא קרה היום.

המעבר ההומניטרי נפתח ע"י פ' מפעם לפעם. בשלב מסויים הגיע אדם בכסא גלגלים. פ' פתח לו את המעבר שליד הקרוסלה שאחרי השער ההומניטרי. בהמשך האיש ומלווהו הסתדרו ללא עזרה במעבר בעמדה 5. ככל הנראה הם "מתורגלים" וידעו לפנות ולבקש שיפתחו להם את שערי המעבר לנכים שליד הקרוסלות בעמדה. (כל הנכנס ב"שערי" קלנדיה נדרש לעבור 4 קרוסלות: אחת בקצה המכלאות, שניה בכניסה לעמדת הבידוק לפני המגנומטר ומכונת השיקוף – לשם מכניסים 3-4 אנשים בכל פעם, שלישית לאחר הבידוק בעמדה, ורביעית ביציאה החוצה, אל הצד הישראלי של המחסום).

בשלב מסויים פנה אלינו בחור צעיר שהחזיק מסמכים וצילומי רנטגן. יש לו תור בהדסה, אך פ' לא הסכים להכניס אותו דרך המעבר ההומניטרי (אולי בגלל שעת התור). הצענו לו לגשת לקצה המכלאות ולבקש להשתלב בתור משם, אך ראינו שהוא לא עשה זאת אלא ניגש לקצה התור. ניסינו לעקוב אחריו וראינו שלקח לו יותר מחצי שעה לעבור. קיווינו שלא יחמיץ את התור שלו.

במקרה אחר ראינו אדם מבוגר שנראה בעליל חולה מאוד. הוא נתמך בשני מלוויו משני הצדדים, אחד מהם נושא תיק גדול. ככל הנראה החולה הולך לאשפוז. הממתינים ליד השער ההומניטרי הבחינו במצבו ונתנו לו לעבור קדימה. לאחר מכן עקפו אותו ואת מלוויו והתקדמו לעמדת הבידוק, אך ראינו שגם כאשר הם הגיעו לעמדת הבידוק אחרונים נתנו להם לעבור קדימה.

רק לאחר השעה 7 החלו התורים להצטמצם. עדיין היו ממתינים רבים בסככה וליד המעבר ההומניטרי. בשלב מסויים הגיעה משפחה עם ילדים. אחת הילדות מחזיקה בידה זר פרחי גן.

ב-7:25 לערך הצטמצמו התורים למכלאות בלבד. הצטרפנו לתור בקצה אחת המכלאות ומיד אח"כ ראינו גם שהודיעו שלא פותחים יותר את המעבר ההומניטרי. שלחו את כולם לתורים הרגילים שהצטמצמו.

עברנו את הקרוסלה ונגשנו לאחת מעמדות הבידוק. אחרינו עמדו שני בחורים צעירים. "לא למחסומים" הם קוראים בקול את הכתוב בערבית בסמל שלנו על גבי התיק. האם נזכה לכך שלא יהיו מחסומים? הם לא מאמינים. ואנחנו?…