קלנדיה
5:10 – שוב השבוע, התור השתרע מן הקרוסלות עד אמצע החניון. שוב השבוע, למרות התור הארוך שלא זז, לא היו שריקות או צעקות. השקט בשטח היה מוזר. ראינו שרק ארבעה מתוך חמישה שערי בידוק נפתחו. כשהחיילת בתוך האקווריום יצאה לעשן, סיפרנו לה שהתור בחוץ היה בלתי נסבל, ושהיא צריכה לבקש עזרה מה-DCO כדי לפתוח את השער החמישי. היא אמרה שאין להם כוח אדם לאייש את כל חמישת השערים.
אנחנו אז התקשרנו למשרד ה- DCO לדווח על המצב והחייל שענה לטלפון שאל, "כרגע?"
ענינו "כרגע. עכשיו!" הוא אמר שהוא יתקשר למישהו ושהוא יטפל בעניין. אחרי 15 דקות התקשרנו לשני המספרים של משרד ה-DCO של קלנדיה. עאנן אמר שהוא לא בתפקיד והיינו צריכות להתקשר למת"ק. עאלה לא ענה לטלפון. שתינו ניסינו להתקשר למת"ק, אך אף אחד לא ענה.
בשעה 5:30 הגיעה השוטרת האחראית. כשראינו אותה, שוב ביקשנו לפתוח את השער החמישי כדי להקל על העומס בחוץ. היא חזרה על התשובה של החיילת באקווריום: אין כוח אדם לאייש את כל חמשת השערים. רק בשעה 5:50 נפתח השער החמישי. בשעה זו, התור בחוץ התפצל לשתי שורות כך שהעובדים לא יעמדו באמצע התנועה בחניון. למרות המצב, השוטרת הייתה יעילה וניסתה לקדם את התורים כמה שאפשר. לא דיברנו איתה שוב מכוון שלא רצינו להשניא את עצמנו עליה. היא עשתה את עבודתה.
בשעה 6:00 חייל יחיד, בלי תמיכה מעוד חייל או מאיש בטחון, פתח את השער ההומניטרי והמשיך לפתוח אותו לעיתים קרובות על מנת שלא יתאספו הרבה אנשים. הופתענו שהחייל היה לבד כל הבוקר. השעה 6:00 הייתה השעה המוקדמת ביותר שהשער ההומניטרי נפתח זה חודשים רבים.
בגלל היעילות של השוטרת האחראית ושל החייל בשער ההומניטרי, לא היה תור ארוך כבר בשעה 6:30.
אפשר לפתור את הבעיה של עומס האנשים בבוקר ואפשר להקל על חייהם של העובדים החייבים לעבור בקלנדיה. נחוץ רק הרצון הטוב של המינהל האזרחי לאייש את קלנדיה כמו שצריך.
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanApr-12-2026קלנדיה. עבדאללה ליד דוכן הפירות שלו
-