קלנדיה
כעס ויאוש בקלנדיה
שוב אנו מציינות שמחסום קלנדיה לא בנוי ולא מצויד דיו כדי לכלול את מספר האנשים שמגיעים אליו בבוקר רגיל בדרך לעבודה לבית ספר, לבתי חולים, וכו', וכו'. ולכן המעבר בו הופך לעונש יום-יומי.
נדמה שהמצב במחסום קלנדיה מתדרדר משבוע לשבוע וב- 12.4.16 הגיע לנקודת שפל חדשה.
כשהגענו בשעה 5:30 כל חמש תחנות הבידוק היו פתוחות אבל קצב ההתקדמות היה איטי והתורים הגיעו לתוך החניון. התכוונו לעקוב אחרי איש או שנים מסוף התורים כדי למדוד כמה זמן ימתינו בתור עד הגעתם לבידוק.
אבל בשעה 5:40 התורים קרסו והסככה התמלאה בקהל רב של גברים עצבניים וכעוסים שהתחלקו לשתי מחנות: אלה המוציאים את תסכולם אחד על השני בדחיפות וצעקות בפתחים ל"מכלאות", ואלה הבורחים (לרוב גברים יותר מבוגרים או חכמים) מאזורי קטטה שמא ייפגעו בה. אחר-כך התחיל לרדת גשם, דבר שלא עודד הווצרות תורים מחדש, כך שהמצב בסככה נשארה מבולגן עד השעה 7:30 לערך, כאשר הלחץ והגשם פחתו במידה מסוימת ושוב נוצרו תורים.
השער ההומניטרי נפתח בשעה 6:30, אחרי שני צלצולים שלנו למת"ק, ע"י חיילת מת"ק שכינויה בין הממתינים היא "היפפייה הנמה", בגלל נטייתה להגיע מאוחר – והפעם אחרי הופעתה עמדה ודברה כמה דקות נוספות בנייד שלה, כאילו להפגין את זלזולה כלפי קהל האנשים שבמקרים רבים חיכו לבואה כבר משעה 6:00.
לזכותה יאמר שכאשר היא כבר התחילה לעבוד, היא הפעילה את השער כהלכה בתנאים לא קלים, כי בינתיים נכנסו לתור לא מעט גברים שלא לא היו רשאים לעבור בשער הזה.
אבל אז, בשעה 7:30 לערך, החיילת עזבה. וכאשר אנשים שאלו איפה היא והאם השער ייפתח שוב, המאבטח במקום סירב לענות להם. רק אחרי שתי שיחות שלנו למת"ק למדנו שהשער סגור להיום. באותו רגע עמד לידו איש בן-62 שנשען על קביים ושאלנו אם יש אפשרות שמישהו יבוא לפתוח לו את השער. התשובה הייתה כי אין כוח אדם לצורך זה כרגע. מה לומר לאדם שמחכה על הקביים? שילך הביתה. אין אפשרות אחרת? האם השוטרת במקום יכולה לפתוח לו את השער? לא, כי זה נגד הנוהלים. בסוף השיחה בקשנו שתהיה פקודה עומדת לחיילים שכאשר מתכוונים לסגור את השער ההומניטרי, האחראים לפחות יודיעו, כמחוות נימוס אלמנטרי, לאנשים שעומדים על ידו, ואלה שיבואו אחר-כך, שאין טעם לחכות יותר כי השער סגור סופית. נאמר לנו שהבקשה תועבר הלאה.
בשעה 8:15, כאשר התורים כבר לא חרגו מן המכלאות, הצטרפנו גם אנו לתור, סיימו את הבידוק כעבור עוד 20 דקות, ועזבנו בשעה 8:35.
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanFeb-27-2026קלנדיה: בדרך לתפילה
-