קלנדיה
על פריצת הצבא לביתו סיפר אדם, על איך בשעה 2.00 אחרי חצות התעוררו בני המשפחה למשמע חבטות בדלת הכניסה, על איך הדלת הוטחה שבורה על הרצפה, על הבהלה והחרדה שלו של אשתו ושל ילדיהם, על החיילים שחדרו ועשו בבית כבשלהם.
אמר שהם באו לעצור מישהו, אבל לא מצאו אצלו את המישהו וגם הוא אין לו מושג את מי חיפשו, הוא רק שאל את המפקד מי יפצה אותו על הדלת השבורה, “התחת שלי ישלם לך” אמר המפקד והוסיף: “אתה חוצפן” ואיים שאם האיש ימשיך לדבר ישימו אותו ברכב הצבאי שבחוץ ואז אשתו וילדיו יישארו לבד.
האיש לא דיבר יותר ולא שאל ולא התלונן, רק מנה את פעימות הלב וחיכה שהחיילים יסתלקו, אבל לסיוט היה קצב וזמן משלו, כשהחיילים גמרו לסרוק את כל חדרי ופינות הבית עברו למרפסת וישבו בה עוד שלוש שעות. רק כשעלה השחר הסתלקו.
זה היה לפני שלושה חדשים אבל האיש זוכר כל רגע וכל הגה כמו היה זה היום.
*
יותר משלושה שבועות מחמוד עצור בכלא עופר. מחכה למשפט.
אחיו סיפר שתפסו אותו בירושלים, שכבר ארבע פעמים תפסו את מחמוד בירושלים, אמר שאם זו הייתה הפעם הראשונה או השנייה, היו זורקים אותו לשטחים, אבל בפעם הרביעית הם עוצרים.
כנראה שרק בפעם הרביעית הבנאדם נעשה מסוכן לביטחון המדינה.
האח גם סיפר שבני המשפחה ראו את מחמוד כשהובא לבית המשפט להארכת מעצר. ראו מרחוק. כי לבני המשפחה אסור לשבת בשורה הראשונה, רק באחרונה, אז גם נקבע מועד למשפט.
עורך הדין שנשכר מקווה שגזר הדין לא יהיה כלא אלא רק קנס של כמה ת’לפים.
עד אז מחמוד עצור בבית הכלא הצבאי שבעופר.
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanFeb-27-2026קלנדיה: בדרך לתפילה
-