חזרה לדף חיפוש דוחות

קלנדיה

צופות ומדווחות: חנה שטיין, רונית דהאן-רמתי (מדווחת ומצלמת)
22/03/2017
| בוקר

בוקר רגוע בקלנדיה, הקיוסק נעלם כלא היה

הגענו לקלנדיה לקראת 5:30, מאוחר יחסית בשל סגירה בלתי צפויה בכביש מספר 1, בדרכי לאסוף את חנה. בוקר נעים יחסית, וכבר החל להאיר השחר. כשהגענו היו תורים שחרגו במקצת מהסככה, אך כל פתיחה של הקרוסלות הם הצטמצמו לתוך הסככה. בהתחלה הכניסו מעט מאוד כל פעם, אך בהמשך הכניסו יותר והתורים הצטמצמו מאוד ולא חרגו מהסככה. כל 5 עמדות הבידוק פתוחות.
פגשנו את מוכר הבייגלה במקומו הרגיל, אך הופתענו לראות שהקיוסק נעלם ואיננו. גם מוכר הבייגלה הופתע, ואמר שאתמול הוא עוד היה במקומו.

אין קיוסק 1 - קלנדיה 22.3.2017.jpg
אין קיוסק – קלנדיה 22.3.2017 (צילום: רונית דהאן-רמתי)

 

אין קיוסק 2 - קלנדיה 22.3.2017.jpg
אין קיוסק – קלנדיה 22.3.2017 (צילום: רונית דהאן-רמתי)

 

יצאנו החוצה וראינו את הדוכן הצהוב של הקיוסק עומד ריק ומיותם בשולי החניה. מאוחר יותר קראנו בדוח של חברותינו מיום קודם שהמוכר בקיוסק אמר להם שהודיעו לו שיצטרך להתפנות, כנראה בגלל הבינוי הצפוי להרחבת המחסום, אך לא אמרו מתי. מסתבר שמועד הפינוי היה קרוב ביותר… וכך נגדע מן הסתם מקור הפרנסה של משפחה אחת לפחות.

דוכן הקיוסק הנטוש בשולי החניה - קלנדיה 22.3.2017.jpg
דוכן הקיוסק הנטוש בשולי החניה, קלנדיה 22.3.2017 (צילום: רונית דהאן-רמתי)

 

בפנים יחסית נקי, אך הספסלים הולכים ומתמעטים. מאלו שנותרו, עוד אחד כבר שבור ומוטל על צידו. לאור מצב התורים, נשים שהגיעו השתלבו בתור מהצד. גם חולים שהגיעו וניגשו להמתין ליד השער ההומניטרי, האנשים מהתור קראו להם ונתנו להם להשתלב בתור הרגיל בכניסה למכלאות.

עוד ספסל שבור - מהמעטים שנותרו - קלנדיה 22.3.2017.jpg
עוד ספסל שבור – מהמעטים שנותרו – קלנדיה 22.3.2017 (צילום: רונית דהאן-רמתי)

 

בימים אחרים המצב היה קשה. חברנו ח’ מספר שאתמול התורים קרסו והיו דחיפות. הוא נפגע בצלעותיו, מתקשה לנשום, חושש ששבר צלע אחת או יותר. האצנו בו שילך להיבדק, זו אמורה להיות תאונת עבודה. הוא ביקש מבעל הבית, אך כיצד יוכיח שהפגיעה היתה בדרך לעבודה ולא בבית? הוא מלין גם שיש אנשים שמדברים אליו לא יפה, בעבודתו במאפיה בשוק. מספר על מדריכת טיולים המביאה קבוצה לראות את התנור העתיק במאפיה. בעוד היא משוחחת עמו, עוברת אישה ונוזפת בה על שהיא מתרועעת עם ערבי! במקרה אחר העיר מישהו על כך שהוא נותן הוראות לעובד אחר במאפיה – מה פתאום שהעובד היהודי יקבל הוראות מערבי?! אבל אני עובד שם כבר יותר מ-30 שנה, והוא חדש – אומר לנו ח’, בעלבונו. תמיד הוא אופטימי וחייכני, דובר עברית רהוטה, אך היום מצב רוחו ירוד. הוא כאוב פיסית ונפשית. מספר לנו שהוא שוקל להפסיק לצאת לעבודה בישראל. כאבנו את כאבו והתביישנו…

בסביבות 6 הגיעו 2 מאבטחים ואחריהם חייל המת”ק. בסיועם הוא פתח את השער ההומניטרי, מה שהקל עוד על התורים שהיו קצרים ממילא. בסביבות 6:30 עברנו היום דרך השער ההומניטרי, כדי לצלם את הפרגים שנראו פורחים מבעד לסורגים. המאבטח נזעק כשראה אותנו מצלמות, אך נרגע כשהבטחנו שצילמנו רק פרחים. הוא לא ידע לומר מה קרה לקיוסק שנעלם. המעבר היה מהיר והגענו למרכז העיר עוד לפני פקקי הבוקר.

פרגים פורחים מאחורי הסורגים - קלנדיה 22.3.2017.jpg
פרגים פורחים מאחורי הסורגים – קלנדיה 22.3.2017 (צילום: רונית דהאן-רמתי)

 

 

 

 

  • מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    • בסרט: "סיפורו של מחסום"
      נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.

       

      מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)

      המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.

      מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.

      המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה  (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.

      בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר.  קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ.  עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום. 

      ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.

      בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.

      (מעודכן לאוקטובר 2021)

      https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI

      קלנדיה: בדרך לתפילה
      Tamar Fleishman
      Feb-27-2026
      קלנדיה: בדרך לתפילה
לתרומה