קלנדיה
בוקר עמוס בקלנדיה
הגענו מעט אחרי 5. במחסום תכונת בוקר רגילה, מתיחות הימים האחרונים לא ניכרה. רק 2 עמדות בידוק פתוחות. כשהגענו התורים היו בתוך הסככה, אך מהר מאוד הלכו והתארכו וגלשו אל מגרש החניה. ל' מהאקומנים אומרת שקודם היו 3 עמדות פתוחות, אך המעבר היה מאוד איטי. ואכן תוך כמה דקות פתחו שוב את עמדה 3, אך עדיין המעבר היה איטי. בכל פעם שנפתחו הקרוסלות הודיע החייל ברמקול שעמדות 1,2 ו-3 פתוחות ופנויות, אך הוא העביר מעט אנשים יחסית בכל פעם וכמובן שמייד העמדות כבר לא היו פנויות.
בשלב מסויים ראינו שהגיע אב עם ילד פעוט, שזקוק ככל הנראה לטיפול רפואי. האב אחז את הילד ביד אחת וביד השניה החזיק כסא לרכב עבור הילד ומעטפה של צילומי רנטגן. העומדים בתור הנחו אותו להתקדם אל הכניסה למכלאות ואפשרו להם להיכנס ללא תור. גם נשים בודדות שהגיעו נכנסו מהצד למכלאות והגברים איפשרו להן להיכנס.
צלצלנו למת"ק. טענו שאין מספיק כ"א לפתוח עוד עמדות ויבדקו, אך בדיוק אז הגיעה שוטרת ונאמר ברמקול שגם עמדות 4 ו-5 נפתחו. בפועל לקח עוד כמה דקות עד שהתחילו לעבור בהן אנשים, אך החייל איפשר עכשיו מעבר של יותר אנשים בכל פעם שפתח את הקרוסלות. השעה היתה 5:25 כאשר נפתחו 2 העמדות הנוספות – מאוחר מדי. התורים כבר גלשו עמוק אל מגרש החניה. דברנו עם השוטרת על כך. לדבריה פותחים את 2 העמדות הנוספות בין 5 ל-5:30 מדי בוקר. הסברנו שההבדל הוא משמעותי ביותר. אם פותחים ב-5:00 לא נוצרים תורים ארוכים כ"כ. היא מודעת לענין אך מסבירה שיש מחסור בכ"א ואולי גם שיקולים נוספים, אך זה בדרגים מעליה. היא אינה יכולה לסייע בענין.
פגשנו בתור את ח'. מספר שאתמול היה יום קשה, ושוב היו דחיפות בתור ואנשים טיפסו על הגדרות. שוחחנו איתו ועם חבריו על המצב. בלילה הורגשה נוכחות החיילים במקומות מגוריהם. מאשרים הדיווחים ששמענו על ירי בקלנדיה. ח' סבור שהחטיפה היא קנוניה של נתניהו ואבו מאזן, בעוד האנשים הפשוטים סובלים. טוען שאנשי חברון מעולם לא עשו דברים כאלה. חבריו מקווים שימצאו את החטופים במהרה ומסבירים שהם רק רוצים לחיות בשקט ושיאפשרו להם להגיע לעבודה בלי בעיות.
לקראת 6 כבר המתינו אנשים ליד השער ההומניטרי. בינתיים הגיעה עוד שוטרת. מעט אחרי 6 הגיע חייל מהמת"ק והחל להכניס את האנשים מהשער, ואח"כ חזר ועשה זאת מדי פעם לפי הצורך. רק ב-6:25 הגיעו מאבטחים. התורים כבר היו מתחת לסככה בלבד.
ב-6:45 התורים נגמרו כמעט. המתינו מעט אנשים בתוך המכלאות, אך לא מעבר לכך. עזבנו.
התנועה בכיכר היתה סואנת מן הרגיל, עד כמה שהדבר בכלל אפשרי. מכוניות נדחפו מכל עבר בכיוון המחסום, נסעו בכיוון ההפוך בכל הנתיבים האפשריים וכמה מהם אף עלו על הככר וחצו אותה ברכבם, נדחקים בין העמודים המיועדים למנוע זאת. לקח זמן רב להגיע למחסום עצמו. המעבר היה חלק, עיון בתעודת הזהות ותו לא.
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanFeb-27-2026קלנדיה: בדרך לתפילה
-