קלנדיה: כבישים מסומנים. ושינויים בתנועה. בוקר רגוע
בוקר טוב (יחסית) בקלנדיה
הגענו לקלנדיה ב-5:15 לערך, חנינו כרגיל בצד הישראלי והלכנו לכיוון המחסום כדי לעבור לצד הפלסטיני. הימים כבר מתקצרים, לכן חשוך בשעה זו וגם קריר. בפנים שמחנו לראות שאין תורים. הקרוסלה בקצה המכלאה השמאלית היתה פתוחה וכל מי שהגיע עבר. מוכר הבייגלה במקומו הרגיל בסככה. היו 4 עמדות פתוחות ולאחר מספר דקות נפתחה גם החמישית.
ח’ חברנו קורא אלינו כאשר הוא כבר בתור לפני עמדת הבידוק. בשל המרחק התקשינו הפעם לנהל שיחה. בהמשך החלו להיווצר תורים לפני עמדות הבידוק אז החייל סגר את הקרוסלות שבקצה המכלאות, אבל התורים לא חרגו בהרבה מהמכלאות אם בכלל.
בשבוע הבא יהיה חג הקורבן, עיד אלאדחא, מיום שלישי עד ששי, לכן אין טעם לקיים משמרות בימים אלה. ננסה לבוא בראשון-שני.
לקראת 6, כאשר האיר היום, יצאנו החוצה לראות מה התחדש. גילינו שצבעו את אבני השפה לאורך הכביש החדש וכן סימנו על הכביש מעברי חציה וסימנים אחרים. כך זה נראה ביציאה מהמחסום ובמרחק נראה שסימנו כך שאל הסובה החדשה תגיע רק תחבורה ציבורית ומכוניות פרטיות יצאו מכביש שיסלל בקצה מה שהיה פעם החניה:
למעשה נראה שניתן היה כבר לנסוע בכביש הזה דרך מגרש החניה הפרטי שנמצא בהמשך, אך עומדת שם מכונית טרנזיט שחוסמת את הכניסה.
כשחזרנו פנימה החייל באקווריום הוחלף בחיילת. הקרוסלות בקצה המכלאות היו סגורות, אך בכל פעם שנפתחו הוכנסו כל הממתינים. בהמשך שוב הושארה הקרוסלה במכלאה השמאלית פתוחה וכל מי שהגיע עבר מייד. הכל היה רגוע ונינוח היום, בניגוד מוחלט לשבוע שעבר… ב-6:15 לערך הגיעו שתי חיילות מהמת”ק, אך נוכחו לדעת שאין צורך לפתוח את השער ההומניטרי ועזבו תוך מספר דקות.
ב-6:30 עברנו גם אנחנו ותוך פחות מרבע שעה היינו בחוץ. שם פגשנו את מוחמד, החולה מהבקעה, כדי להסיעו להדסה עין כרם.
בשבוע שעבר חזינו במחזה נדיר – מטאטא רחובות שמטאטא ואוסף את האשפה בצד הישראלי (נזכיר ששני צידי המחסום הם באחריות עירית ירושלים). השבוע שוב הצטברה אשפה…
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanFeb-27-2026קלנדיה: בדרך לתפילה
-