קלנדיה - מעבר חלק מהפלסטינים נמנע עקב "סגר קורונה"
בוקר רגוע וזורם למעט מקרה אחד חשוב
הגענו בשעה 6:00 ועמדנו ליד המדרגות העולות לשלוש הכניסות לבניין המחסום במשך שעה בה המעבר לתוך הבניין היה מהיר וזורם לגמרי ללא יצירת תורים.
מאידך, בפעם הראשונה אחרי הרבה מאוד זמן, אולי מאז פתיחת המחסום החדש, ניגשו אלינו שלושה גברים בבקשה לעזור להם עם בעיה אקוטית. ועניינם חשוב לכולנו כי הוא עלול לחזור על עצמו בכל מחסום אחר בתור מדיניות חדשה.
לשלושת הגברים יש היתרים בתוקף ומסמך שמראה שקיבלו הזריקה הראשונה של חיסון קורונה פלוס התאריך שיקבלו את הזריקה השניה. אחד מהם אמר שהוא עבר את מחסום קלנדיה יום קודם ללא בעיה, אבל הבוקר כאשר הוא הניח את ההיתר כניסה על המכונה שמאפשרת כניסה אוטומטית, המכונה הגיבה ב-X אדום ולא נתן לו לעבור. אותו דבר קרה לשנים האחרים. הם ניגשו לחלון החייל התורן לנסות שוב, אבל החייל (או חיילת) אמר/ה שהסיבה לחסימה הייתה “סגר קורונה.” מה פירוש הדבר? לא אמר/ה.
גם לנו לא היה מושג במה מדובר. התחלנו סיעור מוחות איתם. מאיפה הם באים? אולי זה “אזור אדום” או סגר בתוך הגדה שחוסמת כניסה לישראל. הם אמרו שהם באים מבית לחם ושם אין סגר ואין אדום. אולי המעביד שלהם ביטל את ההיתר בלי להודיע להם? רק לאחד יש מעביד קבוע והוא דיבר אתו הבוקר וביקש עזרה (שלא קיבל), אבל אין לו חשש שהאיש חסם אותו. השנים האחרים קיבלו היתר דרך “מעכר” בתשלום ומוצאים עבודה “פר דיום” בישראל. גם הם לא חששו שמישהו חסם להם את הכניסה. וכן הלאה.
צלצלנו לחנה בר”ג לשאול עם יש לה תובנה בעניין, ובסוף השיחה סיכמנו שנעבור יחד אתם בשעה 7:00 ונראה אם נוכל לעזור להם מבפנים. בכל מקרה (כי נזהרנו לא להעלות תקוות גדולות על סיום מוצלח ניסיון לעזור להם), סיכמנו אתם שבשעה 8:30, כאשר המת”ק המקומי ייפתח, הם יכנסו אליו להסבר על פירוש הקטגוריה החדשה “סגר קורונה” כאשר אין סגר בישראל או באזור הבית שלהם בגדה והם התחילו את תהליך החסון.
בפנים הניסון פעם נוספת לעבור דרך המכונה שוב נכשל. חיכינו לדבר עם שוטר שעמד במקום וכאשר היא התפנה אלינו ביקשנו לברר מה פירושו של “סגר קורונה.” תשובתו אלינו היתה: “אתן לא מתערבות בעניין! לכו מפה!” (כמה מהר שכחנו כמה שהשוטרים בקלנדיה יכולים להיות נבזיים.)
למזלינו היה באזור מאבטח שהיה עד ל”תקרית” עם השוטר, וכאשר האחרון עזב הוא לקח על עצמו להסביר, בפירוט ובסבלנות—קודם בעברית לנו ואחר-כך שוב בערבית לשלושת הפלסטינים שעמדו לידנו—את הבנתו למושג “סגר קורונה.” וכך הוא הסביר:
איסור הכניסה של “סגר קורונה” יכול לנבוע משלושה דברים:
1. שבן אדם במשפחתו הגרעינית או משפחתו המורחבת של מחזיק ההיתר שנדחה סובל כעת מקורונה או נמצא כעת בבידוד בגין חשיפה לקורונה. כמה רחב הוא המושג “משפחתו המורחבת”? דוד או בן-דוד או בן-דוד של בן-דוד או כל מי שיש אותו שם משפחה? לא ברור. אבל יש אפשרות לברר את זה בצורה פרטנית (ראו למטה).
2. כאשר מחזיק ההיתר שנדחה בא ממקום בגדה שנחשב, במונחים ישראליים, לאזור אדום.
3. כאשר הרשות הפלסטינית מסווג את מחזיק ההיתר סכנה לבריאות הציבור בגלל סיבה אחת או אחרת הקשור למגפת הקורונה.
כפי שגם אנחנו המלצנו כבר קודם, המאבטח המליץ להם להכנס למת”ק (לאחר שהוא ייפתח ב-8:30) כדי לקבל הסבר יותר ממוקד ופרטני (הוא מקווה) על חסימת הכניסה שלהם תחת הכותרת “סגר קורונה.”
מסרנו למאבטח את רגשות התודה מעומק לבנו. נפרדנו ממבקשי העזרה שלנו באיחולי “בהצלחה.” ואמרנו שניידע את חברות מחסום ווטש על מה למדנו לגבי המדיניות החדשה שהופיע פתאום הבוקר, ללא התראה או הסבר—כפי שקורה לעתים קרובות לגבי הפלסטינים במקומותינו.
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanNov-30-2025קלנדיה: שלוליות וזוהמה אחרי הגשם
-