קלנדיה - סוג של סיור לימודי
סוג של סיור לימודי למי שביקש לראות ולשמוע ולגעת ולהכיר את מה שמעבר לחיי הנוחות, למי שמעולם, לבד מביקור לשם כבוד אצל אהד תמימי, לא היה בגופו בשטחי הכיבוש.
ההתנהלות הייתה איטית כי הוא שאל והקשיב ושוחח עם מבוגרים וילדים, צילם והצטלם וגם העלה בלייב סרטונים מהשטח.
לסיום באנו לעבדאללה תמימי.
לצד הריסות דוכן הפירות שידר אבשלום סרטון בו מדברים הוא ועבדאללה (באנגלית) אודות המצב בקלנדיה בפרט ובפלסטין בכלל
במהלך חציית המחסום הופקעו מאתנו תעודות הזיהוי, עוכבנו לצד עמדת החיילים ושוחררנו לא לפני שקצינה שהציגה את עצמה כמפקדת המקום אילצה את אבשלום למחוק תמונות שצילם.
הרבה זמן עוכבנו.
למה? –
אנחנו פה בשבילכם, לביטחון שלכם, ושם, מאיפה שבאתם, מאד מסוכן, הם יורים הרבה במי שיהודי, הסביר מאבטח.
השאלה שלא נשאלה ונשארה בלתי פתורה – אז למה לעכב אותנו בדרך הביתה?
קטע ממה שאבשלום כתב:
- אחת לשבוע מפרסמת תמר פליישמן “חיוך לשבת” של ילד פלסטיני. גם בפעמים בהם נתקפתי חשק ללטף לחי או לפרוע בלורית לא השליתי את עצמי שהחיוך אינו צומח בביצה מבעבעת גזי משטמה ונקמות דם. היום הלכתי אתה למקום בו היא מצלמת את החיוכים האלה. לא חייכתי הרבה בשטח הקטן הדומה למה שהרופאים מכנים שבר מרוסק, עיסה מעוכה של שרירים ועצם ועור שהתקבעה לאבר מעוות ומדמם, כאן מחנה פליטים מוכה עוני וכאן שדה התעופה עטרות…
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanApr-26-2026קלנדיה. דברים שרואים בדרך
-

