בית פוריכ, זעתרה (תפוח), חווארה, יום א' 29.11.09, אחה"צ
ועקבנו אחרי עורקי התנועה היהודית החיוניים ומוארים ונימי הנימים הדחוסים מאובקיםונאחזים בציפורניים גאות במסורת חג, בידיעת הארץ ובשורשים ששום לבלר מינהל ואףחיילשוטרמתנחלת שחלב אם ואבק שריפה וסיבי פלנליות זבים משפתיהם לא יעקרו.
לידיעת מי שהתעניינה – היציאה מכביש הפלסטינים מבורקין אל א.ת. ברקן המקביל לכביש 5 לא חסומה.זרוע החסימה בכביש הגישה לכפל חארת' נראתה פתוחה לרווחה בדרכנו הלוך וגם בדרכנו חזור. כללית, תנועת רכב צבאי ערה ותכופה ב'צירים' בהם נסענו.
מחסום צומת זעתרה/תפוח 15:25–
בתוך המתחם התבצעה העברה מאמבולנס פלסטיני לאמבולנס ישראלי.בספרות הבטונאדות המתנחלית הופיע היום טקסט חדש (לנו, לפחות) – 'צדיק גוי עוזר ליהודים'. פתחנו את המשמרת בשליחות קטנה לכפר סאווייה ורעננו את זיכרון העיניים במראה הכפר המוקף פסגותיהודיות למהדרין – ארבע התנחלויות זרועות בראשי הגבעות מסביב כמעט בצמוד לו, ועוד התנחלותומאחז ועיר מתנחלים מהכיוון הנותר, בטווח כמעט מיידי.
במחסום בית פוריכ
דווקא עסקו בבדיקות כלי רכב נכנסים לשכם ומכיוון שרק מסלול אחד פעיל נאלצו היוצאים להמתין.
נוצר תור של כעשר מכוניות, אבל לא בהמתנה ממושכת.הניחוש שלנו היה שמפאת כניסה ערה לשכם של פלסטינים אזרחי ישראל לרגל החג בודקים שחלילה לא יימצאו יהודים במכוניות הנכנסות. בחרנו לבצע סיבוב זריז במכונית בכניסה למחסום ולצפות עליו מן העמדה הרגילה שלנו.לאחר שראינו את התור מתפוגג והתנועה בסך הכול נמשכת 'כסדרה', ואחרי שראינו שחייל נמצא בהתלבטויות
(או ויכוח עם מגדל התצפית) אם לצאת אלינו ולשאול את כל השאלות הרגילות –זה לקח זמן – גם הוא וגם אנחנו יצאנו לדרך. הוא בחזרה לעמדה שלו, אנחנו בכביש האפרטהייד בחזרה לחווארה. כעבור כשתי דקות, מול הכניסה להתנחלות איתמר עצר אותנו מחסום פתע פרטי ואישי בהחלט לכבודנו – מן הסתם זה היה הפיצוי היחידתי הקטן על הוויתור הקודם 'לתשאל' אותנו במחסום – ונשאלנו אם באנו מתוך שכם (?!?), ומי ומה אנחנו, ואיך ואיפה, אפילו לא באמת התכוונו לשאול ונראה היהששלושת החיילים העוצרים אותנו ממש מילאו איזו הוראה של מפקד מחלקה משועמם. רגע היציאה מאוטומאט היחיד היה
כשאחד מהשלושה, לסיום, שאל אותי בנצנוץ של הבנה בעיניים –'רגע, בצד מי את?? באיזה צד???' שמע שאני לא צדדית
('נראה לך??') והמשכנו לחווארה.
במחסום חווארה
זרמה תנועה ערה ללא המתנות משמעותיות אם כי פה ושם חלה הצטברות של תור,אבל רק למשך דקות – כמו בבית פוריכ, נראה היה שבודקים לאום בתוך כלי רכב בעלי לוחיות ישראליות,ובמסלול היציאה מהעיר הקצב הרגיל למדי. לא נראו כלבנית וכלב, במקום זאת נראו במקום ניידת משטרה-צבא משורינת ושני אנשי זרועותה (קיצור של זרועות ה"ביטחון") עם הרבה שרירים מובלטי טריקו, אפודים נשק וכפפות כירורגיות שחורות.
בדרכנו חזרה ארצה, במחסום צומת זעתרה/תפוח נראה יהודי קשיש באפוד משטרתי (מתנדב של המשטרה, למראה)מטפל בנהג מכונית פלסטינית (רושם לו דו"ח?). יצאנו בחזרה לישראל ולעבר השקיעה המרהיבה ב-17:00,