עאנין, ריחן, שקד, יום ה' 10.12.09, בוקר

מחסום שקד 06:55
רגע פואטי: בשלולית כסופה ליד ערימת זבל שחורה משתכשכות אנפות לבנות.

מנעול השער למחסום עושה בעיות. המת"קניק עבאס מגיע מעאנין, והנה השער נפתח. בשעה שבע, במקום להתחיל להעביר אנשים, מתרחשת סימולציית פח"ע (פעילות חבלנית עוינת) בתחומי המחסום והחיילים מתרוצצים ברובים שלופים וצועקים אש אש אש, המחסום נעצר - הפסקת חיים. הילדות (התלמידות)הקטנות מצחקקות.                     

עשר דקות פלסטיניות התבזבזו.
משני צידי המחסום התור מתגבר. אלה רוצים לצאת מהגדה לעבודה ואלה רוצים להיכנס לגדה ללימודים. המורה בעל הפיאט המקרטעת יוצא ממכוניתו וקורא לעבר עבאס המת"קניק: עבאס, נו מה יהיה? (מאחרים ל)בית ספר! ומצביע על השעון. פועלים מתלוננים: שעת עבודה (באזור התעשייה שח"ק) 15-20 ₪ וכל איחור – הפסד משמעותי.

07:15 ראשוני העוברים - עוברים. קודם כל התלמידים והמורים. היום בודקים בקפידה את הילקוטים של הקטנים. לא נמצאה שום פצצה. אחר כך עוברים הפועלים מהגדה. בין לבין עוברות מכוניות. התושבים מתלוננים על החיילים (החדשים), שמאחרים לפתוח את המחסום, שנוהגים בגסות.

07:20 מחסום ריחן

מאז חג הקורבן (עיד אל אדחא) הכביש בין ג'נין למחסום – פ ת ו ח !  אין מחסומים! למעשה אומרים לנו אנשים, מי בשמחה (כי עכשיו מגיעים מהר למחסום) ומי בעצב (בעלי המוניות שפרנסתם שוב התקצצה): היום אפשר לנסוע דוגרי (ישר) מג'נין לטולכרם. כנראה גם עד חברון.

בסככת ההמתנה בחניון התחתון חונות אופניים של היוצאים לברטעה. ללא מנעול ובריח. כאן לא גונבים, אומר אחד. כן ממתינים שם בביטחון מלא שני קרטונים של סיגריות (תוצרת מקומית) ושני שקי קמח. ימתינו עד שיבוא מי שצריך לאסוף אותם                                                               

אפילו יומיים ואיש לא ייקח. 
                                                                                                                                   
הגינון סביב ובתוך המחסום המכוער, על גדרות התיל ושבכות הברזל הבלתי נגמרות, מתוקתק עד כדי בחילה. הדלי מעל לבאר המים מתנדנד בנחת של כובש שבע רצון מעצמו עד מאוד.

08:00 אנו נפרדות. נטע ממשיכה לג'למה לאסוף את התינוקת איה ולהביאה לטיפול דיאליזה ברמב"ם.