דרום הר חברון, חברון, סנסנה, יום א' 20.12.09, בוקר
06:45 – 09:30
מעבר סנסנה-מיתר
בשעה 7:00 כל הפועלים כבר עברו. ה"שרוול
" היה ריק. לא היו אוטובוסים של משפחות אסירים. גם ביציאתנו הקודמת לא היו. האם הימים שונו? האם יש הגבלות על ביקורי משפחות?
כביש 60
הכביש די הומה. מכוניות פלסטיניות רבות חולפות. אנחנו כבר לא סופרות כמה. פעם נהגנו לציין בדיווחים שנצפתה מכונית פלסטינית על הכביש, או במקרה שנתקלנו בנסיונות של מכוניות לעלות על הכביש מעל תלוליות העפר התלולות. לא עוד.
חברון 
חלפנו על פני עמדת השומר שהפעם לא יצא לעצור אותנו בכניסה לקרית ארבע. הקלה גדולה. חיילים איישו את כל העמדות, ואת מבואות הסמטאות. ילדים מיהרו לבית הספר אך לא ראינו מעוכבים. גם אנחנו התוודענו סוף-סוף ל"משרד", הוא המסגרייה של עאזם. שתינו צ'אי והתפעלנו משולחנות האריחים. לשאלתנו בדבר ההקלות, התגובה הייתה מסוייגת. פעמים מתירים את הרצועה ולאחר-מכן שבים ולוחצים, נכנסים לעיר ועושים בה כחפצם. בקיצור איחתילאל, כיבוש.
למעלה: שלטים הקוראים להפגנות נגד הקפאת הבנייה
מימין: ביתו של מי שעשה חאג' (עלייה לרגל למכה)