חמרה, תיאסיר, יום ד' 27.1.10, אחה"צ
15:45 – 13:20
הבקעה כולה ירוקה, הרותם כבר פורח, וכך גם הקידה השעירה, הרבה כלניות, עיריות...
מחנות הצבא, הגדרות והמחסומים מקלקלים את השקט ואת החיים שיכולים היו לזרום להם מבקעת הירדן לעבר טובאס ושכם, מבלי לעצור ולהמתין לחייל מנומנם או לחברו שפיו מלא באוכל, כדי שיואילו לסמן להם לעבור. בוסתני הג'יפתליק מוזנחים.
כביש הבקעה מעוטר עדיין בכתובות: "פושעי אוסלו לדין".
מחסום תיאסיר 13:20
מרחוק החיילים סימנו לנו שנתקדם לעברם. הם לא ידעו מי אנחנו. נסענו עד לעמדת החיילים.
הם אכלו וגם הבינו לשם מה הגענו.
פתחו את המחסום כדי שנסתובב ושבנו לעבר שער הכניסה למחנה. שם עמדנו. המקום שקט. מעט מוניות. נוסעי המוניות הם בעיקר נשים וילדים לבושים בחגיגיות, שמנצלים את חופשת התלמידים לנסיעה משותפת. הנהג עובר עם המונית. נוסעיו יורדים ונבדקים בביתן (מתקן שיקוף – לדברי העוברים).
המשאיות והמוניות שהגיעו ממזרח עברו ללא עיכובים.
מכונית צבאית חלפה על פני המחסום מערבה, לפי השלטים האדומים – אסור לה, אך אולי ממערב למחסום מסתתר מחנה צבאי נוסף.
14:30 עזבנו לכיוון מחסום חמרה. פרקנו בגדי חורף לצד דרך המובילה אל אחד המאהלים. פגשנו בטרקטור שהגיע למקום רתום למיכל מים
. לא הצלחנו לקלוט את מחיר המים שהוא הביא איתו.
14:55 מחסום חמרה
על משטח הבטון שממזרח למחסום עובדת משאית-מנוף שמניחה שלדת ברזל מעל משהו שנראה כגנרטור גדול. לידו שני טנדרים צבאיים ענקיים. מאוחר יותר הטנדרים יעזבו את המקום במהירות ובחריקת גלגלים (כמה זה עולה לנו?).סמל מבקש מאיתנו בנימוס להתרחק בשל העבודות המתבצעות ולמען הבטיחות. כך עשינו.
בשעה 15:00 התחלפה המשמרת וחיילים אחרים איישו את המחסום (עד השעה 11 בלילה יהיה עליהם לשהות במקום הקר הזה). בינתיים הצטבר תור של מכוניות ממזרח. החיילים שכבר נפרדו מהקודמים להם וכבר תפסו את עמדותיהם, לא סימנו להם לעבור. הראנו להם את התור שהצטבר, והם נגשו למלאכתם.גם כאן התנועה דלילה. בשעה 15:15 הגיע אוטובוס עם פועלים - היחיד שראינו. 15:45 עזבנו.