ארתאח (שער אפרים), ג'ית, חבלה, ראס עטיה, יום ב' 15.3.10, אחה"צ

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
אליקס ו., סוזן ל. (מדווחת), סנדרה ג', הווארד ג' (אורחים), צ'לרס ק. (מתרגם)
15/03/2010
|
אחה"צ

סיכום
ספר חדש,  The Power of Inclusive Exclusion,  מאת שני מרצים באוניברסיטת תל אביב, מנתח את הכיבוש הישראלי כמערכת רציונלית של שליטה פוליטית.  שלא כמו התיאורים הרגילים של הכיבוש כצורה מעוותת של התיישבות ברוטלית, מין אפרטהייד יהודי, או כתגובה בלתי נמנעת לפעולות טרור, הספר חוסף את ההגיון המובנה אשר מחזיק, משחזר, מקיים ומכפיל את שלטון הכיבוש שהוא כעת בן יותר מארבעה עשורים – שונה מאוד מ"כיבוש" במובנו הרגיל, הזמני.  על פי מה שאנו במחסום ווטש רואות היום, ומה שראינו בשטחים במשך שנים, זו גישה מענינת.  הרי תמיד יש צורות חדשות של השפלה והטרדה, איסורים חדשים כאלה או אחרים, חרמות כאלה או אחרות.
12:00 חבלה
פלסטיני אומר לנו כי אינו יכול לבוא עם אשתו "לאדמותי," ועל אף כי יש לו היתר להגיע לאדמה שלו, לאשתו אין אישור.  החייל מסביר בסובלנות, "תקרא לזה גבול אם תרצה, אבל אסור לה לעבור... איש אינו יכול לעבור ללא אישור."  היות וכך הדבר, ואי אפשר לשנות את דעתו של החייל, המכונית חוזרת לחבלה. פלסטיני במכונית די חדשה מציע לנו לבוא בשעה 6:30 בבוקר, כאשר השער – השערים – עמוסים ויש בעיות. מכונית פרטית בעלת לוחיות ישראליות, צהובות, נוסעת על כביש הגדר, עם שני חיילים בפנים.  טרקטור גדול, גורר מערכת שרשראות, מיישר את דרך העפר כדי שצה"ל יוכל לגלות בו עקבות של "מסתננים."  שני צעירים בצד השני של המעבר מוחזרים לאחור – אינם מורשים לעבור; אנו לא יכולות לשמוע את הסיבה. 
12:13  החיילים סוגרים את כל השערים החקלאים, שתי דקות לפני הזמן.  הרי כאן, בשער 1392, ישנם יותר משער אחד או שניים לנעול היטב – עד שייפתחו מחדש לפי התוכנית. 
בדרך לראס א-טיה
העבודות על הדרך/המחסום החדש מתקדמות, ועל חומת ההפרדה החדשה מותקן גדר שהוא כנראה חשמלי.
12:45 ראס א-טיה
מורה שכבר פגשנו בעבר יושב בצל מבנה בטון.  הוא אומר כי יש כאן בעיות:  מורים כבר אינם יכולים לעבור בהצגת ת.ז. בלבד, אלא חייבים לצאת מהמכונית ולעבור במה שקוראים "חדר הבדיקות," מבנה בטון ללא חלונות.  מדיניות/חוק (מה שלא תקראו לו) זו נולד לפני ימים אחדים בלבד.  מה גם שמוקדם יותר היום, בגלל המספר הגדול של היוצאים והנכנסים לכפר, ההוראה לא הופעלה על המורים בדרכם לבית הספר, שנראה לא רחוק מכאן.  אך איזה הבדל יש כעת.  מי שעומד/עומדים מאחורי ההטרדה האחרונה הזו אינו י., המפקד, אלא שני המ"צדיקים שלו, אחת אישה גסה במיוחד שאינה מפסיקה להתערב, והשני אדם האומר שוב ושוב לפלסטינים, "אנגלית או עברית, לא ערביתinfo-icon."  למעשה, חוסר הרגישות המוחלטת לתרבות הערבית בולט בכיבוש הזה אשר אינו יודע גבולות.  "כבוד" הוא ערך עליון בחברה הערבית, ולמורים נותנים כבוד, כפי שפעם גם נתנו כבוד למורים רבים בחברה המערבית.  המורים הפלסטינים אינם מבינים מדוע מופעלת הוראה חדשה זו כאשר הם עוברים מדי יום את קו התפר, בדרך לבית הספר ובחזרה ממנו.  האם אין כבר "כבוד" למורים, הם חוזרים ושואלים?  החיילים, ובמיוחד המ"צדיקית, אינם מגלים כל הבנה או הערכה לדבר כלשהו, מלבד ההתנהגות המכוערת של עצמם. 
אנו שומעות שוב ושוב ממורים, מבוגרים כצעירים, רובם גברים, שאינם רוצים להכנס ל"חדר הבדיקות," ודורשים הסבר מדוע עליהם לעשות כך.  אין הם מבינים מדוע החיילים, אשר מכירים אותם, רואים אותם עוברים מדי יום, אינם יכולים להתחשב בהם בהיותם מורים.  ואנו, המשקיפות, רואות שוב שהבעיות בחלק הזה של השטחים קיימות על קו התפר ולאורך קו התפר.  כאן מתרחשות מדי יום ההשפלות החדשות והגדולות ביותר, וכאן הכובש דולה ממוחו כל האיסורים והחרמות החדשים. 
י. מצדיק את ההוראה החדשה שהתקבלה לאחרונה באומרו כי החיילים חייבים "לעקוב" אחרי מי שנכנס ויוצא. לנו, המשקיפות, נראה הדבר כנסיון להפעלת שליטה כוללת.  אומרים למורים המסרבים להכנס לחדר הבדיקות שהם "יכולים לחוזר לבית ספר ולישון שם." 
13:10  עוצרים עוד קבוצת תושבי ראס א-טיה שרוצים לחזור הביתה ומפנים אותם לחדר הבדיקות, אך הדלת נעולה!  שלושה אנשים מחכים – ומחכים. 
המיניבוס, תרומת ממשלת איטליה, נהגו מוכר לנו היטב, כפי שכולם פה, כולל החיילים, מכירים אותו, נעצר.  הנהג אומר לנו כי בבוקר היה בסדר אבל עכשיו נוצרות בעיות.  לדעתו, החיילים מנסים לגרור את  המורים לקיים הפגנה.  שוב מסבירים לחיילים את ה"כבוד" שרוכשים למורים, אבל אין להם כל הבנה או סובלנות ל"אחר." 
המורים הביאו את ה"מוכתאר" של ראס א-טיה, אשר מדבר עם החיילים בעברית הרהוטה והמקסימה שלו, ללא הואיל.  המ"צדיקית גסה ובלתי מנומסת במויחד, כאשר המפקד עומד מאחור ונותן לה להתנהג כפי שהיא רוצה. 
13:45  פתאום אנו רואות כי המיניבוס, אשר עצרו אותו כאשר הגיע לקו התפר, ממשיך ועובר.  בסופו של דבר, איש לא יצא ממנו.  כנראה שהחיילים התרצו – האם הושפעו על ידי מחסום ווטש וראש הכפר?!  אומרים לנו בבטחה כי זה לא יקרה מחר.  ואם לילדים אין מורים ללמדם בבוקר, מה אכפת לכובש? 
14:15  צומת ג'ית
רכב המר צבאי, מלווה חיילי מג"ב, עומד במקום של המחסום הישן, ותור של 4-5 מכוניות מחווארה ממתין כאשר חייל המג"ב בודק את המכונית הראשונה. 
אירתאח:  לא רואים איש מלבד אנשי חברת השמירה האזרחית.  יש "סגרinfo-icon," בגלל "בעיות" בירושלים, ופירוש הדבר כי הפלסטינים אינם יכולים להגיע לעבודתם בישראל