ריחן, שקד, יום ש' 3.4.10, בוקר
06:55 – 08:30
06:55 מחסום ריחן ד"ש מואליד ו... מתי ייגמר הסגר?
הכביש הסלול בפנייה דרומה למחסום, הפתיע למרות שכבר דווח עליו. ריח עשן הפחמייה מילא את האוויר.
הכלבים נבחו ונבחו ונבחו, ואז נשמע הצרצור במערכת הכריזה שלאחריו "בוקר-טוב-התחלת-הזרמה". 4-3 דקות לאחר מכן נפתח
שער הכביש, אוישה עמדת הכביש, שומר שלוף נשק לידה, שומר שלוף נשק מלמעלה - משגיחים על נוסעיהם של 2 טרנזיטים. נעצנו עיניים עקשניות אל תוך משקפי השמש של נושא הנשק המכוון אל האנשים, והוא מצידו הסיט את קנה הרובה כלפי מטה. השומר מלמעלה ירד אל הגשר, קנה הרובה עדין לכיוון הכביש, ואומר לנו: "בבוקר כזה, בגיל כזה, יושבים עכשיו בבית, ולא מסתובבים..."
07:10 ראשוני היוצאים - וואליד ואחיו. התרגשות ולחיצת יד חמה: ואליד נראה טוב. יפה וחייכן. הוא עובד בפחמייה, סיפר שיש לו אישור, ושהוא ישן בבית.
שום קול לא נשמע הבוקר מכיוון עמדת השער. מעט נכנסים. המעבר מהיר מאוד. בתוך הטרמינל 2 אשנבים מאוישים. שאלנו על
הסגר: לא משפיע על בעלי התסריחים (אישורי מעבר) לברטעה אך הפלסטינים העובדים בהתנחלויות כולל א.ת. שחק - מנועים
מלעבור, להוציא את הפועלים של מפעל השטיחים: "הבלבית [בעל הבית] עשה מלחמה גדולה" אומרים לנו.
במגרש העליון 8 טרנזיטים מחכים לנוסעים.
07:55 עזבנו
08:05 מחסום שקד - מול דלתות חתומות
חיילת ושני חיילים. רועה עזים וחמור אינם מורשים לעבור, "האישור לא בתוקף". אנחנו לומדים על כך מחייל שריון שבא להתעניין
מהיכן אנחנו. חיילת מ"צ נראית כעסוקה בעניין הרועה. גם היא התעניינה אם אצלנו הכל בסדר ואם אנחנו צריכות משהו. אשה צעירה עומדת מחוץ לביתן הבידוק. הדלת סגורה ואינה נענית לניסיונותיה לפתחה. היום התמונה הזו חוזרת על עצמה שוב ושוב. והיא זכורה לנו גם מהפעם הקודמת. העומד מחוץ לדלתות הברזל הסגורות, אינו יודע אם כבר תמה בדיקת קודמיו, ומתי יוכל להיכנס.
שני צעירים מבקשים לעבור עם סייח. המעבר לא מיידי. נראה שנדרשות לכך שיחות טלפון, לבסוף הם עוברים.
הרועה העדר והחמור עדין מחכים.
08:30 עזבנו