זעתרה (תפוח), חווארה, יום ג' 27.4.10, בוקר

סיור בכפרים: חארס, כיפל חארס, קירה, גמאעין, עינבוס, חווארה.

התחלנו את הסיור בחארס, נכנסנו לחנות מכלת בה היינו בסיור הקודם,הפעם הייתה שם רק בעלת החנות ושני בחורים צעירים שאינם דוברי עברית, הם קבלו אותנו בסבר פנים יפות והציעו לנו שתייה, לשאלתנו היכן הגברים שהיו בפעם הקודמת ענו שהם בעבודה בברקן. קנינו מס מצרכים ונפרדנו מהם.

עברנו ליד בית שצה"ל הרס לפני שבוע. עפ"י המפה שבידנו הכפר נמצא בשטח A  או לכל היותר בשטח B ולפיכך לא מובן מדוע הצבא הרס את הבית.

נכנסנו לחנות בגדים והתחלנו לדבר עם בעל החנות  שדיבר עברית מצוינת (לפני שהספקנו לומר מספר מלים הגיע קפה על מגש)  הוא לא כ"כ מתמצא במיקום האזורים ואמר שאינו יודע באיזה איזור הבית נמצא, לדבריו אומרים שהבית נבנה ללא רישיון, ההריסה התבצעה ללא כל התרעה לא ניתנה הזדמנות לערער על כך בבית המשפט. האדם שביתו נהרס השקיע בו את כל הכסף שחסך במשך שנים ועכשיו הכל הלך לטמיון. הוא דיבר על מצוקת הדיור בכפר, מאז שקמה אריאל שטח הכפר הולך וקטן, כביש 5 גזל מהם אדמות ועכשיו הכביש הראשי בין הכפרים עובר בתוך הכפר, זהו כביש צר ומפותל. כל מי שיש לו אדמות קרובות לאריאל כלומר מדרום לכביש אינו יכול לבנות. כל מי שאדמותיו מצדו הצפוני של הכביש כלומר בחלק המרוחק יותר מאריאל יכול לבנות (הבית שדברנו עליו היה בצד המרוחק ובכ"ז נהרס).  לדעת האדם שדברנו עמו המדיניות היא להקטין את הכפר עד כמה שאפשר. שאלנו אותו מאין העברית הטובה שבפיו, הוא סיפר שעבד שנים רבות בישראל אך כשהחלו הסגרים זה נעשה קשה מאד ואז החליט לפתוח את החנות, קשה להתפרנס ממנה כי הוא מוכר בהקפה ובתשלומים, לאנשים אין כסף לשלם במזומן. הוא אמר שהם מאד רוצים שלום אך הישראלים "רק רוצים שנשב בשקט".

בהמשך פגשנו בעלת חנות למוצרי קוסמטיקה שסיפרה כי בעלה עובד ברשות הפלסטינאית הוא בר מזל שיש לו עבודה אך המשכורת נמוכה.

עברנו בקירה, זיתא גמעין וגמעין ונכנסנו לעינבוס. שם פגשנו את בעלי החנות למוצרי "יד שנייה" הוא פנה אלינו בפעמים הקודמות בבקשת עזרה לביתו שאין מאפשרים לה לבקר את בעלה בכלא, לצערנו לא היו לנו בשורות בנושא זה, עכשיו התעוררה אצלו בעיה נוספת בתו השנייה נשואה לבחור עזתי הם גרו בעינבוס והרסו את ביתם כיום הם מתגוררים בעין עוריף בבית שקנו, הם פוחדים מאד כי הבעל יגורש בעקבות התקנות החדשות.

בעקבות הריסת ביתם הקודם סובלים הילדים מפחדים ואחד מהם החל לגמגם הם מאד מבקשים טיפול רפואי, קישרנו אותם עם "רופאים ללא גבולות".

הגענו למחסום חווארה הבדיקה ביציאה היא אקראית והתורים לא גדולים.

ברחוב הראשי בחווארה עומדים חיילים אך אינם בודקים את העוברים והשבים, בזעטרה לא בודקים את המכוניות אך בכניסה לכיפל חארס מכביש 5 נערכות בדיקות.

.