דרום הר חברון, חברון, סנסנה, יום ד' 21.5.08, בוקר
0630 – 1045
מעבר מיתר - סנסנה
בעשרים לשבע אין פועלים, כולם עברו. מי שבא עכשיו עובר ללא בעיות – עברו עד עכשיו 600 פועלים.
כביש 60
העבודות על הכביש עד להתנחלות שמעה כמעט הושלמו – הכביש נפלא – לתפארת הכיבוש הישראלי!!! מעט יותר מוניות פלסטיניות, הילדים בדרכם לבית הספר.
כראמה – הוסר שער – חשבנו איזה יופי – התקרבנו – במקום השער סוללות עפר ובטונדות.
דורה אל פאוור – התנועה זורמת, הפילבוקס מאויש.
צומת הכבשים – נפתח לתנועה. חשבנו יהיה חופש, איזה יופי..... אבל הוקם שם פילבוקס (תמונה משמאל). המוניות מכיוון יאטא עדיין שם, המוניות החברונית אינן, ואכן התנועה זורמת. לא מעט מכוניות ואנשים היו מבסוטים.
לצורך הבהרה: לחברון אפשר היה להיכנס עד היום ממספר כיוונים: מדרום - דרך דורה אל פאוור; מצפון – דרך חלחול ואחר כך גשר חלחול-חברון; ממערב – כפר תרקומיה ובית כחיל. עכשיו אפשר גם ממזרח – דרך צומת הכבשים. אבל כל יתר הכניסות עדיין חסומות בתלוליות עפר, בבטונדות ובשערים. את מחסום הפתע בשיוך שעיר הפכו כנראה למחסום פתע קבוע. החיילים ומשמר הגבול מתחלפים ביניהם – כשאנחנו שם החיילים ישובים בג'יפ – אנשי המוניות מספרים שהחיילים תמיד בג'יפ – ואנשי משמר הגבול תמיד עוצרים ובודקים את הולכי הרגל.
כביש 35
שומם לחלוטין – כל החסימות במקומן. אנשי הצבא במחסום אל ג'ורה (המחסום ההומניטארי) מפרקים מחסום נייד.
בעידנא ותרקומיה – במכולת – מספרים לנו שאין בעיות במעבר הפועלים בבוקר; במעבר הסחורות, כשהבדיקה יותר קפדנית, כל מיני סחורות לא מקבלות אישור - למשל שקיות קפה. כבר מזמן לא עשו שם מחסומי פתע – ונראה שהאנשים התרגלו לחיים כאלה.
כבישים 356 – 317
מחסום פני חבר בני נעים – פתוח;
צומת זיף - פתוח, וכל יתר החסימות במקומן. הפילבוקסים מאוישים – אנחנו יחידים על הכביש. בהתנחלות כרמל כבר הניחו את הגג על בית הכנסת החדש. במכולת של צומת זיף אנחנו פוגשים את אנשי משרד הבריאות הפלסטינית בסיורם בין מרפאות האזור – הם מאוד שמחים על פתיחת צומת הכבשים.
חברון
מחסומי מערת המכפלה – אין מעוכבים.
מחסום בית מרקחת - בודקים ילקוטים של תלמידי כיתות א' וב';
מחסום תרפ"ט – עוברים מהר ואין בעיות;
מחסום תל רומיידה - עוצרים כל אחד ובודקים כל אחד וכל אחת (תמונה משמאל).
מחסום בית המריבה - אין מעוכבים;
גבעת החרסינה – אין מעוכבים; בצמתים ג'יפים צבאיים, החיילים בפנים – חברון נראית ריקה ונטושה כרגיל.
סיפורי חברון
* עלינו עם א' הנהג שלנו למשטרה, כדי להביא את הצמיגים המנוקבים של הטרנזיט שלו - שישמשו כהוכחה לפשעים של המתנחלים (ראה דוח משמרת בחברון מתאריך 25 באפריל 08). במקרה נפגשנו עם מפקד המשטרה שם. ובכן, לא יפעילו יותר את מכתב אלוף הפיקוד של שטח צבאי סגור נגדנו. הוא התנצל על כך שביקשו מאיתנו לעזוב את המקום בערב יום הזיכרון ושלא הגנו עליו – א' הנהג שלנו אמר אחר כך – הם טובים רק בדיבורים.
* באסם מהמכולת מספר את הסיפור הבא (הסיפור מגובה בצילומים): בשבת האחרונה התלוננו המתנחלים לצבא שילד פלסטיני ניסה לדקור בסכין ילד מתנחל. כל זה בשכונה שליד בית המריבה. הצבא – 15 חיילים לפחות - הלכו עם שלושה מתנחלים - שני גברים ואשה אחת - מבית לבית בשכונה, בניסיון לזהות את הילד. בכל בית הצמידו את הילדים לקירות ובדקו אם יש סכין עליהם. כל זה עשה הצבא – ולא המשטרה. כשמוסא מ"בצלם" ניסה לצלם הוא חטף אגרוף בפרצוף מהמתנחל. המתנחלים לא זיהו אף ילד – ואחרי כשש שעות נגמר החיפוש.
תארו לעצמכם במקרה הפוך – הצבא לוקח שלושה פלסטינים שעוברים מבית לבית אצל משפחות המתנחלים, מצמידים ילדי מתנחלים לקירות בניסיון לזהותם.
הסיפור יועבר לתקשורת על ידי אנשי "בצלם".
ועל הייאוש עוד לא כתבנו – הוא מובנה מראש – בכל סנטימטר של ההוויה הנוראה הזאת.