דרום הר חברון, חברון, סנסנה, תרקומיא, יום ד' 9.1.08, בוקר
אורחים : מיכל , בועז, נדב, אילן ודני
זהו סיור משולב עם משמרת
0730 - 1530
תרקומיא
השעה שבע וחצי. המחסום החדש הומה ממשאיות ומעביר סחורות מגב אל גב על אף הסגר. לא נראית התקדמות בבניית מעבר הולכי הרגל. המחסום הישן שומם – סגר היום. הנשיא בוש מבקר ולכן מאלפי פלסטינים נגזלת הזכות להתפרנס.
כביש 35
צומת עידנא – תרקומיה - הפילבוקס מאויש, התנועה עוברת, כל החסימות במקומן ואין כלי רכב על הכביש.
גשר חלחול חברון - הפילבוקס מאויש, התנועה זורמת.
המחסום ההומניטארי - שומם. הפילבוקס מאויש.
כביש 60
שיוך חברון (בית ספר לבנות) – חיילים בג'יפ צבאי מעכבים כל פעם לחמש דקות עד חצי שעה עוברים ושבים באופן אקראי. מתפתחת שיחה בינינו לבין החיילים על צידוק העיכוב והעצירה. אני: "זה כמו לעצור אנשים בקריות, בתל אביב", החייל: "אני יודע, אני עושה זאת כדי למנוע פיגועים"; אני: "בדרך של הפלסטינים בין הבתים שלהם בשטח שלהם?!.".. כשעיניים חדשות (האורחים שלנו) מסתכלות יחד איתך על הסיטואציה, שוב נראים הדברים הללו קשים מנשוא. הבנות סיימו ללמוד מוקדם היום וחציית הכביש הסואן עם המכוניות השועטות במהירות כל כך גבוהה, מהווה סכנת נפשות ממש. אם היה מדובר בילדים ישראליים – או יותר נכון יהודים – מזמן הייתה שם כבר מנהרה.
חברון
גבעת החרסינה – מראה מוזר של ג'יפ צבאי, עומד ליד המכולת בפניה לבסיס של משמר הגבול. כל האנשים שם לבושים אזרחי, ואני כבר מבוהלת מכך – למה עצרו כל כך הרבה פלסטינים פתאום?! מה קרה?!. מסתבר שאלו הם חיילי מילואים שבאו לקנות קמינים לחורף שם. אין גבול למראות ההזויים שרואים בחברון - מראה היהודים, חיילים, מתנחלים, אנחנו, שמותר לנו לנסוע שם, לעומת הפלסטינים שהולכים ברגל, מדכא כתמיד. כביש אפרטהיד מוחלט.
מערת המכפלה - אין מעוכבים, ומשום מה הרבה קבוצות מאורגנות – הילדים גמרו ללמוד היום מוקדם והם מסתובבים ברחובות.
ציר המתפללים - המתנחלים - נוער הגבעות - מקימים מאחז. הפלסטינים מתבוננים מלמעלה ושוטרי משטרה כחולה, צבא ומשמר הגבול מתבוננים במעשים שלהם ולא מפזרים אותם.
שכונת אברהם אבינו
שוב עוצרים אותנו חיילי שמשון ולא נותנים לנו להיכנס לשכונה. הפעם אני מתעקשת. למה לאזרחים ישראליים ימניים מותר, ולנו - קבוצה שמאלנית - אסור?! החייל מתעקש שאלו ההוראות שהוא קיבל. דין ודברים עם החיילים, התעקשות שלי, שיחה עם דובר החטיבה, והחייל בעמדה מקבל את הנחיה לתת לנו להיכנס. אנחנו זוכים לליווי של החיילים בסיור שלנו בפתח השכונה, ולכן אני מצליחה להראות את השוק הסיטונאי שפונה מיושביו.
מחסום תרפ"ט – החיילים אינם יודעים דבר על הלידה שהתרחשה ליד המחסום אתמול בלילה. לא נראה להם הגיוני שלא נתנו ליולדת לעבור....
מחסום בית מרקחת - כמעט ואין עוברים ושבים.
בית המריבה - כמה עוברים ושבים, החיילים אינם מפריעים. טרנזיט של תלמידות בית ספר מגיע עד לשם, וילדה קטנה - בת חמש בערך - הולכת ברגל הביתה. קודם לכן, לפני שהוקם המחסום שם, ההסעה היתה מביאה אותה עד פתח הבית. אבל ככה זה בחברון – רק היהודים חשובים.
כביש 356 - כביש 317 - כל הפילבוקסים מאוישים, כל החסימות במקומן, ואין אנשים.
חירבאת טוואני – ליוווי הילדים הגיע בזמן, שתינו תה עם ג'מאל וראינו את הכרטיס המגנטי המנוקב על ידי המשטרה. קודם הוא היה מנוע שב"כ, עכשיו הוא מנוע משטרה. אין קץ לתלאות הקיום הפלסטיני תחת עול המתנחלים והכיבוש.
מחסום נזלין – שומם בשעה הזאת. רק משאיות של המחצבה עוברות
מחסום מיתר – שומם. סגר.