דרום הר חברון, חברון, סנסנה, יום ג' 27.11.07, בוקר
0630 - 1100
מעבר מיתר (סנסנה)
6:45 - המעבר ריק מפועלים. זה נראה לנו מוזר והחלטנו להישאר עוד קצת על מנת לבדוק מה קרה. לדברי הרוכלים במקום, עברו היום רק 150 פועלים. השאר כנראה התייאשו מלעבור במעבר זה בגלל יחס החיילים. עודנו מחכות, הגיעו 3 טרנזיטים עם 30 פועלים ומכיוון שכך רצנו מיד לצד השני על מנת לבדוק את קצב המעבר. להפתעתנו, תוך 10 דקות כולם היו בחוץ. ימות המשיח או שג' המפקד מצא דרך לעבוד נכון? או שמא הפלסטינים הבינו שכדאי להם לבוא במפוזר ולא כולם בבת אחת? ואולי כל הסיבות ביחד.
כביש 60
המשכנו בכביש 60 לחברון והוא ריק כרגיל.
דורה אל פאוור - עוברים ושבים, ילדים זקנים וטף, עוברים בשקט מתחת לפילבוקס.
צומת הכבשים - עומד ג'יפ של פלחו"ד לביא והם עוצרים כל פעם קבוצות של צעירים ולוקחים מהם תעודות זהות לבדיקה. לשאלתנו איך יודעים את מי לעצור, למה עוצרים וכמה זמן יחכו, עונים לנו : "זו הוראה חדשה של המג"ד", והם יודעים על פי הפרצוף את מי לעצור ושלא נפריע להם לעבוד כי הם חייבים להיות פה ולעשות את העבודה ולשמור על היהודים ואנחנו בכלל מסתכנות פה. כרגיל הכיבוש במירעו. על הגבעות סביב בני נעים הולכים ברגל ילדים, נשים וזקנים ומטפסים בקושי כמו תמיד כי הכבישים סגורים בפניהם כמו תמיד.
שיוך - חברון - פלסטינים חוצים את כביש 60 ללא הפרעות.
חברון
מחסום בית המרקחת - חיילים עצרו כמה פועלים שעברו לאיזור H2 לעבוד. בסוף מאפשרים להם ללכת. פעילי השלום מספרים לנו על אירועים חמורים שקרו אתמול ושלשום בבית ספר קורדובה, ואנחנו רצות לשם להיפגש עם המנהלת כדי לשמוע ממקור ראשון מה קרה.
בית ספר קורדובה- כבר בכניסה לבית הספר ראינו שאריות של אבנים גדולות שנזרקו על השביל. רים המנהלת מקדמת את פנינו בשמחה ומספרת לנו שביום ראשון לפנות בוקר הבחינו המתנחלים שהשומר הקבוע אינו נמצא בשטח בית הספר (היה לו אבל במשפחה). הם נכנסו פנימה, שברו את הגדר הדקורטיבית והעיפו את האבנים על המדרכה. הם הרסו את הגינה החדשה ועקרו את כל השתילים גם מהעציצים. רים הזעיקה את הגננים ואת עובדי עיריית חברון כדי להשיב את הסדר על כנו מהר ככל האפשר ולהציל את מה שניתן להציל מהשתילים העקורים. רים צילמה בחוכמתה את כל הנזקים והראתה לנו את התמונות. גם ביום שני, לאור "הצלחתם" ביום ראשון, או בקשר למחאה כנגד ועידת אנפואליס, העיזו ילדים ונערים מהמתנחלים, בגיבוי של מספר מבוגרים, לעלות במדרגות הישנות (אלו שבדרך כלל מונחת עליהן תלתלית של גדר) עם גרזנים ולשבור את צינור המים המוביל מים לבית הספר. הם קיללו וצעקו, עשו תנועות מגונות של שחיטה. רים שוב צילמה והפעם היא הזעיקה את המשטרה, שפיזרה את המהומה לאחר כחצי שעה. רים נשמעה נחושה באומרה: "אני יודעת שיש פה ליהודים רכוש, והם שומרים עליו, אבל גם לנו יש רכוש וגם אנחנו נשמור עליו". התנצלנו בשם החלק השפוי של אזרחי מדינת ישראל והלכנו מבוישות ומזועזעות.
מחסום תרפ"ט - שומם ושקט.
מחסום תל רומיידה - החיילים מבקשים מהבחורים שעוברים להרים חולצות - אבל לא מעכבים.
בית המריבה - שומם.
כביש 35
גשר חלחול חברון - התנועה זורמת הפילבוקס מאויש.
עידנא - תרקומיה - הפילבוקס מאויש, התנועה זורמת.
כבישים 356 - 317 - ריקים. האפרטהיד כרגיל.
סוף - כרגיל הייאוש חוגג.