אבו דיס, קונטיינר (ואדי נאר), ראס אבו סביטאן (מעבר הזיתים), שיח' סעד, יום ב' 16.3.09, בוקר
שתפו:
צופות ומדווחות:
מאיה ב. חנה ש. (מדווחת)
16/03/2009
|
בוקר
שיח' סעד 07:00
מעט מבוגרים ותלמידים עוברים במקום. תלמידות קטנות, כרגיל, ממתינות להסעה שלהן.
אבו דיס
המקום נטוש.
מעבר הזיתים 07:22
במקום רק מעט גברים שיצאו מהמעבר. אדם אחד סיפר לנו, עם זאת, שהחיילים בפנים עכבו אותם ללא צורך, כשהתעכבו והקפידו על המיקום המדויק להנחת החפצים לצורך בדיקה, גרמו לו להסיר את הג'קט, וכדומה.
שבתות הן קשות במיוחד במונחים של הטרדה מסוג זה, משום שאז אין פיקוח מתאים על החיילים.
שלוש סטודנטיות צעירות נבדקו בדרכן למעבר (בודקים עכשיו בשני הכיוונים?). נראה שלאחת מהן לא היתה תעודת זהות מתאימה, ומאחר ולא הבינה עברית, רק ערבית
, חייל דובר ערבית נקרא מקום כדי לשאול אותה כל מיני שאלות בענייני פרטים משפחתיים כדי לוודא שהיא אכן מי שהיא טוענת שהיא. כל השלוש ציחקקו לאורך התהליך, יתכן שמתוך שעשוע, יתכן שמתוך מבוכה.
, חייל דובר ערבית נקרא מקום כדי לשאול אותה כל מיני שאלות בענייני פרטים משפחתיים כדי לוודא שהיא אכן מי שהיא טוענת שהיא. כל השלוש ציחקקו לאורך התהליך, יתכן שמתוך שעשוע, יתכן שמתוך מבוכה.
ואדי נאר 07:50
התנועה במקום נעה צורה חלקה, אבל איטית, בגלל המהמורות בדרך למחסום. בקרת כלי הרכב מקרית ושטחית. אוטובוס אחד שהגיע מחברון נעצר בצד הדרך והחיילים אספו תעודות זהות מהנוסעים. התעודות הוחזרו עשר דקות מאוחר יותר.
עמדנו קרוב למחסום. חייל אחד בא לשאול מי אנחנו (הוא לא ידע מה זה מחסום-ווטש), אבל אחר כך אמר רק "בוקר טוב" ועזב אותנו.