אבו דיס, קונטיינר (ואדי נאר), ראס אבו סביטאן (מעבר הזיתים), יום ה' 3.4.08, בוקר
כשהגענו למחסום ממש ראינו כבר 2 טרנזיטים מעוכבים
ושיירת מכוניות מכיוון דרום ממתינה לפני המחסום. אחד מנהגי הטרנזיט סיפר לנו שהוא המתין 45 דקות. על הטרנזיט השני היתה סטודנטית ששכחה את ת.ז. שלה בבית, והחיילים הורו לה להתקשר הביתה לקחת את המספר ת.ז. שלה. כעבור מספר דקות אישרו לה לעבור ושחררו את שני הטרנזיטים בהפרש דקות ספורות אחד מהשני. בטרם שוחרר הטרנזיט השני ניגש אלינו מפקד המחסום י. והורה לנו לעבור לצד השני של המחסום בטענה שזה לא בטחוני לעמוד בשטח המחסום בגלל התראות. הסברנו לו שזהו המקום הקבוע שבו אנו עומדות והתפתח ויכוח במהלכו התקשרנו עם נציג המת"ק ע. תוך כדי כך, נוכחנו שתנועת הפלסטינים עדיין מעוכבת ושלא מעבירים כלי רכב. שאלנו אותו מה קורה והוא השיב שעד שלא נזוז הם לא ישחררו את התנועה. אמרנו לו שאם כך הוא מעניש פלסטינים בגללנו (אנו לא זוכרות בדיוק את תגובתו – הוא או אישר או לא הגיב) ומייד התרחקנו.
במהלך חצי השעה הבאה רק טרנזיט אחד עוכב ושוחרר כעבור מספר דקות. עם כלי רכב אחרים הסתפקו בהצגת ת.ז. על נתיב הנסיעה.
הרבה אוטובוסים עם ילדי בי"ס בטיולים עברו חופשי. תוך כדי כך, ראינו צעיר פלסטיני שהיה מעוכב לפחות מהזמן שהגענו (כחמישים דקות) שהמתין בצד מחוץ לשטח המחסום. שכשעזב, ראינו שקיבל איזה דף לבן, כנראה זימון.