גוכיה, חמרה, מעלה אפרים, תיאסיר, יום ג' 31.3.09, אחה"צ

11.20- ג'יפ צופה על הכביש מהגבעה שליד קבלאן.

12.00 מעלה אפרים – אין מכוניות פלסטיניות. לא התעכבנו.

12.20 מחסום חמרה
שש מכוניות ממזרח למערב. נהג המכונית הראשונה אומר שהוא מחכה כבר חצי שעה. החיילים מעבירים כרגע מכוניות מצד מערב למזרח (לבקעה) והבדיקה מקיפה יותר מאשר בכניסה לגדה. בהגיענו החיילים מתחילים לבדוק משני הכיוונים והתור נעלם. ממכוניות אחדות שעוברות אל הגדה מורידים את כל הנוסעים ובודקים את התעודות שלהם. זה לוקח כ-15 דקות, באותו זמן לא העבירו מכוניות ושוב נוצר תור, שמתפוגג כאשר מעבירים כמה מכוניות ללא בדיקה.

13.15 מחסום תיאסיר
אין תורים והמעבר מהיר. החיילים לא מתעסקים איתנו אך קוראים למ"פ ה'. הוא מגיע ושואל למה הוא לא מוצא באתר שלנו דוחות על תיאסיר. הסברנו לו איך למצוא. 
לאחרונה קיבלתי דיווחים על כלבים משוטטים באזור המחסום  וביקשתי מהמת"ק לטפל בכך כי הם נשכו שלושה אנשים. אחד מהם, ילד, מאושפז. יש להניח שאלה כלבים של הצבא.המ"פ אמר שהוא שמע על כך ויבדוק. לטענתו הכלבים אינם שייכים לאיש והמועצה עומדת להתחיל במבצע של איסוף בעלי חיים משוטטים (גם צאן ובקר), בין השאר משום שהם מסכנים נהגים. את הפלסטינים כמובן לא מזהירים ויש להניח שבקרוב נקבל קריאות על כבשים ופרות וחמורים שנעלמו לבעליהם.
ה' מפגין ידע מרשים במבנה המשפחות באזור, מוצאן ומעמדן. כמו גם בבעיות המיוחדות של כל משפחה. כאשר מגיעים ילדי הבדואים לעבור במחסום (בשעטה צוהלת) הוא מורה לחיילים לא לתת להם אוכל וטוען שאבי הילדים ביקש זאת ממנו. לגבי משפחת חדידיה, לטענתו הם גונבים חלקי צינורות מהחממות השייכות להתנחלות רועי,הוא יודע. הוא חבר של הרבש"ץ.
ממכוניות הבאות מכיוון מזרח אין מורידים אנשים, ומכיוון מערב הנוסעים נאלצים לעבור את המחסום ברגל. הבדיקה של המכוניות יסודית, אך איננה נמשכת יותר מ-5 דקות.כשאני מערערת על הערך של "הריקוד" של הנהג - הרמת החולצה והסיבוב, כאשר במכוניתו אם ירצה הוא יכול להחביא 10 רובים ו-5 טון חומר נפץ, המ"פ מסכים איתי אך אומר שאלה הן הפקודות ו"לא לכל אחד אומרים להרים". לזקנים ולילדים קטנים מוותרים. ילד בן 14 כבר יכול להיות מחבל. תראי איך בחווארה תפסו מחבלים בני 14... והפלסטינים  כבר עושים את הריקוד המשפיל הזה בלי שיגידו להם,  מחשש להרגיז את החיילים.

מגיע אוטובוס מכיוון הבקעה. פועלים החוזרים מעמל יומם (שהחל ב-3 לפנות בוקר). רובם נמים על ספסלים רעועים . החיילים מורים לנהג לכבות את המנוע (אחר כך הוא יתקשה להניע את הגרוטאה בעלייה למחסום). חייל עולה לרכב וחייל שני בודק בחוץ את התעודות. שתי תעודות נראות מפוקפקות. הם מצלצלים לברר והתשובה מתקבלת מייד - האוטובוס משוחרר. אז למה "להעלות תעודות לבדיקה" תמיד לוקח שעות? כנראה יש חיילים שמשהים את הבדיקה ככל שבא להם, ומסיבה זו זה לוקח כל כך הרבה זמן.
העוברים במחסום מספרים שוב על הכלבים ומציינים שזה בצד הפלסטיני של המחסום.

15.05 –  15:20 שער גוכיה
אין חיילים ואין פלסטינים. גם לא ראינו חיילים או טרקטורים בדרך, וסביר שלא הגיעו לא אלה ולא אלה. אני מצלצלת למת"ק להודיע שהחיילים לא הגיעו, מכיוון שהם צריכים, בכל מקרה, להשאיר את השער פתוח  עד 15.30.

15.35מחסום חמרה
בהגיענו – תור של 7 מכוניות ממזרח, שוב מעבירים מכוניו רק מהגדה. בנוכחותנו התחילו להעביר משני הכיוונים.
שתי מכוניות – פרטית ומשאית - שהגיעו מהגדה ורשומים על שם תושבי הגדה מוחזרות לגדה.

16.15 מעלה אפרים
מכונית מעוכבת בצד, נוסעיה עומדים בצד הכביש. עצרנו לידם וכעבור 5 דקות החזירו להם התעודות (ואחד-ואחד, כמובן).
 הם ממשיכים לכיוון הגדה.