חמרה, תיאסיר, יום א' 15.3.09, אחה"צ
מעלה אפרים - 12.00
אין רכבים.
מחסום חמרה 12.30-12.55
תושב ג'נין אינו יכול לעבור במכוניתו לכיוון מזרח, כלומר לביקעה. אומנם הוא הגיש בקשה לשינוי כתובת למת"ק יריחו. שיחה שלנו עם המת"ק לא הועילה. רק לתושבי הביקעה מותר לעבור ברכבם ממערב למזרח.
3 נערים , שסיימו עבודה בג'יפטליק וחוזרים לביתם בסאלם, יורדים מהרכב ועוברים את המחסום ברגל, למרות שבכיוון זה (ממזרח למערב) אינם נבדקים.החיילים מפסיקים את הבדיקה בגללנו. הם אומרים שזו הוראה מגבוה. אנחנו מתקשרות ליוגב מהמת"ק והוא אומר שאין הוראה כזאת, ושהוא יטפל, אבל אנחנו לא רוצות להכביד על הממתינים במחסום מתרחקות. הבדיקה מתחילה מחדש.
מחסום תיאסיר - 13.35-14.05
סרן, שהוא המ"פ, מקדם את פנינו במאור פנים. הוא מכחיש מה שאמרו לנו בחמרה - ההוראה רק אם אנחנו מפריעות לעבודת החיילים. זה מקום ציבורי, ויש לנו זכות להיות שם. הוא יודע על המעשים האיומים שעשו שם חיילי הנח"ל החרדי, שהחזיקו במחסום במשך שנים. לדבריו ברור לפיקוד הצבאי שאסור להחזיר אותם למקום, שבו אין פיקוח על התנהגות החיילים אל הפלסטינים.היום לא ראינו את טקס ההשפלה של הבדיקות החושפות של הנהגים: להרים את החולצה, לחשוף בטן, בצעדי הריקוד בסיבוב.תלמידים עוברים ברגל מכיוון תיאסיר, שם נמצא בית הספר, והולכים ברגל עד חמאם אל מליח, מרחק של יותר מ-5 ק"מ. למרבית הפלא באותו זמן נסעה מכונית עם שלט "מורים" בדיוק בכיוון ההפוך. בדרך אנחנו רואות עמודי חשמל שחוטיהם עוברים מעל מאהל בדואי, אבל הם רק יכולים לראות את החשמל (ואולי לקבל קצת קרינה) אבל אינם מחוברים. הבאנו שקי בגדים, נעליים וצעצועים, ובכל מאהל או רועים בדרך אנחנו משאירות משהו. בכל מקום שואלים אותנו "ווין דפנה?"
שער גוחיה (זרוע הברזל מול רועי) 15.20-16.00
השער ההזוי הזה, התקוע באמצע שדה בור (שעכשיו הוא מלבלב ופורח לתפארת), היה עוד יותר הזוי במשמרת שלנו, שכן אנחנו היחידות שפקדו אותו. החיילים שאמורים לפתוח אותו לא באו, ואף בדואי לא ניסה לעבור בו. צלצלנו ליוגב מהמת"ק לברר מדוע לא באו לפתוח את השער, וכמו שניבאה עדנה, הוא אמר שהם בטח יודעים שאף אחד לא מחכה. איך? כוח על טבעי? אולי. עוד אנו מחכות עובר שם רכב של מתנחלים, נעצר, הדלת נפתחת וממנה נשפכות עלינו נאצות וקללות : יא שרמוטות! יא זונות! שוכבות עם ערבים! ועוד כהנה וכהנה, בתוספת כל מיני איברים של אמא שלנו. שמחנו שזה היה הכל והם לא ירדו להחטיף לנו מכות, שכן לא היתה אף נפש חיה שתבוא לעזרנו.
מחסום חמרה (בדרך חזרה) 16.05
2 מכוניות מכיוון מזרח, 1 מכיוון מערב. הנהג שירד מהמכונית עושה את טקס הרמת החולצה וסיבוב.מעלה אפריים- 16.30אין בדיקות ביציאה לכיוון זעתרא. בכניסה לבקעה משאית מחכה כמה דקות עד שמסמנים לה להתקרב לבדיקה, למרות שהחיילים לא עושים כלום. הם בכל זאת מצאו זמן לסלק אותנו, כי חכינו לראות כמה זמן הם מעכבים את המשאית ללא סיבה.