סאלם - החזקה וסחר באמל"ח, גזר דין

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
לאה ר', נטע ג'
02/01/2008
|

09:20-15:10  

יום די מוזר עם סוף לא טוב.  
לבקשת ידידנו ע', נהג במחסום ריחן-ברטעה, באנו לצפות במשפטו של קרוב משפחתו, עארף עמארנה. לא נכחנו בשלבי המשפט הקודמים. הדיון הנוכחי, טיעונים לעונש, נקבע ל 07/01/2008 ולבקשת בית המשפט הוקדם ל 02/01/2008. הסניגור, עו''ד אחמד רסלאן, אמר לנו שהדיון יתחיל ב 10:00. הקדמנו והגענו כבר ב09:20. לא מצאנו על דלתות האולמות את רשימות הדיונים. במזכירות בית המשפט נמסר לנו שמשפטו של עארף עמארנה יתחיל בערך ב 09:30 באולם 3, אצל השופט רס''ן כרמל ווהבי  ויהייה המשפט היחיד באולם זה.  
היו היום בעיות מחשוב בבית המשפט בסאלם, המשפטים התחילו באיחור ונדדו מאולם לאולם.
הסניגור אחמד רסלן הגיע ב 10:45, אמר לנו שיקרא לנו לדיון בעניינו של עארף עמארנה ויצא לשוחח איתו ועם הוריו.   

נכנסנו בינתיים לאולם 2, בו היה דיון בהרכב שופטים בראשות הנשיא סא''ל יאיר תירוש. שני השופטים האחרים היו רס''ן וסרן. נכנסנו באמצע דיון ולא הצלחנו לעקוב. הסניגור היה עו''ד שאקר עבושי מג'נין ונשיא בית המשפט התעניין בקשריו המשפחתיים. הסניגור נשוי לביתו של עו''ד שרעב מטול כרם, אף היא עורכת דין.  

11:05 אחד השוטרים במקום אומר לנו לעבור לאולם 1, בו יתקיים המשפט של עארף עמארנה.
11:10 הנאשם והוריו מוכנסים לאולם.
11:20 אוזקים את ידי הנאשם ומוציאים אותו מהאולם. גם ההורים מוצאים.  השופט כרמל ווהבי עסוק בינתיים באולם אחר בהארכות מעצרים. 
הסניגור מספר לנו שהגיעו להסדר טיעון פתוח, הנאשם הודה בכתב אישום מתוקן, אך אין עונש מוסכם. בכתב האישום המקורי היו שמונה פרטי אישום. בכתב האישום המתוקן יש פרט אישום אחד, מורכב משלושה סעיפים: החזקת ציוד מלחמתי, סחר באמל''ח וחברות בהתאחדות בלתי מותרת. בין הפרטים שהורדו מכתב האישום המקורי היה אחד חמור במיוחד, בדבר ירי לעבר רכב ישראלי של מתנחל. עקב האשמה זו התחיל המשפט בפני הרכב של שופטים ורק אחרי הסרתה עבר לדן יחיד.
עו''ד רסלן מספר לנו על עבודתו, על הודאות שווא בחקירות משטרה ושב''כ וגם על רעיונותיו לשיפור ההגנה על הנאשמים בבתי המשפט הצבאיים ועל חוסר הידע של הסניגורים הפלסטינים במשפט הישראלי.  
12:45 עוברים לאולם 3. גם הנאשם והוריו מוכנסים לאולם זה. באולם 11 לובשי מדים, כולל התובע, המתורגמן והקלדנית. 13:05 השופט רס''ן כרמל ווהבי נכנס. מתנצל בפני עו''ד רסלן על ההמתנה הממושכת. הסניגור מבקש שבסוף הטיעונים תינתן זכות הדיבור לאבי הנאשם. השופט מסכים.
התובע, סרן, מפרט את כתב האישום המתוקן בו הודה הנאשם וממנו עולה שהנאשם הודה בעברות שהתחילו כשהיה קטין ונמשכו עד יום מעצרו. העברות כוללות חברות בחזית הדמוקרטית משנת 2002, רכישת נשק מסוג קרלו ב 14000 ש''ח ואחזקת 200 כדורי רובה ו 3 מחסניות.
השופט שואל אם יש לתובע חוו''ד על אפשרות ההרג בנשק קרלו. לתובע אין חוו''ד.
התובע דורש עונש של 36 חודשי מאסר בפועל ומאסר על תנאי לשיקול בית המשפט.
העונש מגלם את העובדה שעבר הנאשם נקי, שחסך מזמנו של בית המשפט ושהיה קטין חלק מזמן ביצוע העבירות.
התובע מוסיף ששותפו של הנאשם, עאבד, שהורשע גם בקשירת קשר לחטיפה קיבל 45 חודשי מאסר.  
הסניגור מדגיש שיש להבחין בין חברות פעילה ובלתי פעילה בהתאגדות בלתי מותרת. מציין שהנאשם היה קטין בעת מעצרו, אחרי כמה חודשי לימודים באוניברסיטת ביר זיית.
השופט מעיר שהנאשם יליד אפריל 1988 ונעצר בדצמבר 2006, כשכבר לא היה קטין.
הסניגור אומר שנפלה טעות בתעודת הזהות של הנאשם, הוא נולד שנה מאוחר יותר, באפריל 1989 וכך רשום בתעודת הלידה שלו. מגיש לשופט צילומי שתי התעודות.
השופט אומר שזה משמעותי, כי לפי תעודת הזהות שתי עברות נעשו כשהנאשם היה כבר בגיר.
הסניגור חוזר ומדגיש את פעילותו הפסיבית של הנאשם ואת החברות בהתאגדות כחלק מהנורמה באוניברסיטה.
השופט מציין שחברותו של הנאשם התחילה בגיל 13, ולא באוניברסיטה.
הסניגור מדגיש שוב את השהות באוניברסיטה ואת השינוי שהנאשם, כנער מתבגר, עבר כשיצא מבית הוריו ביעבד. ביעבד חי במשפחה טובה, לאביו סופרמרקט סיטונאי והוא עזר לו והיה כל היום תחת פיקוחו. הוא מציין ששנות החברות עד האוניברסיטה כנראה לא הפריעו למדינה. הסניגור אומר שעבירות סחר והחזקת אמל''ח שכיחות בשטח תחת כיבוש צבאי. חלק מחיי היום-יום של הנערים הם חיילים ומעצרים. אמל''ח קל להשגה. זו נורמה חברתית, אם כי לא חוקית.
הסניגור מדגיש שהנאשם לא עשה שימוש באמל''ח.
הסניגור אומר שאדם צעיר יכול למעוד ולבית המשפט במקרה כזה תפקיד שיקומי, על אף המשמעות העונשית שבדבר. הסניגור מגיש לשופט תקדימים אחדים בהם פסק בית המשפט הצבאי לערעורים עונשים של 8 עד 22 חודשים.
הסניגור מספר שהנאשם למד בביר זית יחד עם אחיותיו ושאם עקב המאסר יפסיק את לימודיו האחיות לא תוכלנה להמשיך ללמוד, בגלל השמרנות, בלי השגחת אחיהן. מגיש לשופט תצהיר שהאב כתב.
הסניגור מבקש שבית המשפט יתיחס לתיק כחריג, יתייחס לגילו הצעיר של הנאשם, לחלקו הפסיבי בהתארגנות, לעברו הנקי, להודאתו ולחיסכון בזמן בית המשפט, ובעיקר לכך שצריך לאפשר לו לשקם את חייו ולשים קץ לסבל המשפחה. אומר שתקופת המעצר, שנה, מהווה את העונש הראוי.
האב מדבר בערבית. אומר שמכבד את בית המשפט, מבקש שהשופט ידע שחינך את ילדיו ללמוד ולהתקדם כדי לכבד את העולם ואת עמם. לבן לא היתה כוונה לפגוע באדם, יהודי או ערבי, הוא קיבל חינוך טוב, אך המצב השפיע עליו.
הנאשם מתנצל על מעשיו ואומר שזמן המעצר לימד אותו לקח. מבקש את רחמי בית המשפט כדי שיוכל להמשיך בלימודיו ובחייו.
התובע אינו מתנגד להגשת תעודת הלידה לפיה הנאשם נולד ב1989 ולא ב1988 ואינו חולק על כך שהנאשם היה קטין בזמן ביצוע העבירות.  

13:55 הפסקה. הנאשם והוריו מוצאים מהאולם.
בזמן ההפסקה מתפתחת שיחה מפתיעה עם האחראי על האבטחה בבית המשפט. הוא אומר שהכל נובע מהשליטה בעם אחר, הגורמת לעבירות הנדונות בבית המשפט הצבאי. במסגרת תפקידו הוא משתדל לתת יחס אנושי לכל אדם.
הסניגור מספר שזו הפעם הראשונה שאמו של הנאשם הגיעה לבית המשפט. בפעמים הקודמות רק אביו הגיע ורק האב ביקר את הבן בעת המעצר. האם שבורה לגמרי, בוכה בעת הדיון בבית המשפט, שנה שלמה לא יצאה מהבית. הסניגור יוצא לדבר עם ההורים. 
14:50 הנאשם מוחזר לאולם עם שני שומרים. אחריו נכנסים גם ההורים והסניגור.
15:00 השופט נכנס ואומר שיש תקלה במערכת המחשוב. הוא יקריא את תמצית גזר הדין. גזר הדין המלא עם הנימוקים יופץ לצדדים בהקדם האפשרי.
גזר הדין: ''לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים ועיינתי בעובדות כתב האישום המתוקן ובתקדימים שהוגשו, הנני גוזר על הנאשם 30 חודשי מאסר בפועל מיום המעצר 27/12/2006 ו 12 חודשים על תנאי ל 5 שנים.....''. יש זכות ערעור.
15:05 השופט מסיים ואומר ''המשך יום נעים לכולם''.
הסניגור מספיק להגיד לנאשם ההמום שיגיש ערעור. משוחח עם ההורים. האם בוכה בכי תמרורים. האב והבן שולחים נשיקות באוויר. הסניגור מאוכזב מאוד, ציפה לעונש של 18-24 חודשי מאסר. אומר לנו שיגיש ערעור תוך שבוע וסביר שתוך כחודש יתקיים הדיון בבית המשפט לערעורים בעופר.
15:10 אנחנו עוזבות במזג אוויר ובמצב רוח קודרים. נשתדל לבוא לערעור.