דיר שאראף (חביות), חבלה, מעבר אליהו, יום ד' 27.10.10, בוקר

חבלה

6.45  – השער אמור להיפתח בשעה 6.30 אך עדיין סגור. אוטובוס עם ילדים מגיע וממתין להיכנס פנימה. החיילים (רק שלושה) מסבירים כרגיל שיש בעיות עם המחשבים.

6.50 – חמישיה ראשונה נכנסת לבדיקה. מעבר לשער ממתינים כ – 50 אנשים..

6.55 – נהג האוטובוס של הילדים חוזר מהבדיקה והאוטובוס נכנס פנימה ללא בדיקת  חיילים בתוכו.

מתחילות צעקות ומריבות בין הממתינים מעבר לשער למרות שהחמישיות עוברות  בקצב הרגיל.. המריבות מוכרות לנו גם מהביקורים הקודמים. משום מה אין מישהו בעל סמכות שיעשה סדר. הפלשתינים לוחצים על השער והחיילים עומדים מצד שני וצועקים להם להתרחק כדי להקטין את הלחץ.

7.00 – אוטובוס שני נכנס עם ילדים. למרות שהתלמידים קצת יותר בוגרים אין נכנסים לתוכו לבדיקה. יש לצה"ל מחסור בכוח אדם?

7.10 – הרוחות בקרב הפלשתינים נרגעו. עתה ממתינים רק כ – 30 איש.

                                                                                                                                                                מעבר אליהו (מעבר 109)

7.20 -  מכלאת הפועלים ריקה בשעה זו.

פלמיה

7.45 –שיחת העלאת זכרונות עם חקלאי מכפר-ג'מאל שנוסע על אופניו לאסוף, מעצי הזית שלו הנמצאים בשטח הגבוה יותר, זיתים. הוא גם רצף במקצועו, מפרנס שבעה בנים ובנות ומדבר עברית טובה. הוא גאה בשניים מבניו שלומדים באוניברסיטה בשכם. עד לפני 17 שנה עבד בישראל כאיש צעיר בחברה שמשכירה כסאות על חוף נתניה והוא אכול געגועים לחבריו הישראלים ולים.

דיר שארף

8.25 –יוצאות לכיוון כפר-צור (או סור) ובצומת הראשון בכניסה לכפר פונות מזרחה בכביש שאינו מסומן במפה. כאשר מגיעים לפיצול בכביש פונים שמאלה ועולים לספרין. משם בירידה תלולה עד לכביש 557 ולשכם.

בצומת עם כביש 60 עומד האמר צבאי עם חיילים. אינם מעכבים את התנועה.

עולים לכביש  לשבי שומרון ולג'נין רק לראות שהכל זורם ונכנסים לדיר שארף. רצינו לשוחח עם ג'מאל מהמכולת אך הוא לא היה.

ענבתא

10.00 – המחסום קיים שם בכל תפארתו ואביזריו. לא ראינו אף חייל.

10.15 – יוצאות בארתאח (שער אפריים.)