חמרה (בקעות), תיאסיר, יום ג' 26.10.10, אחה"צ

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
רויטל ס', רחל ח' (מדווחת ומצלמת)
26/10/2010
|
אחה"צ

מחסום בזק 15:30
עברנו. איש לא שם לב אלינו.
ראות טובה. והנוף מרתק כתמיד. הרי הגלעד בצד המזרחי של הירדן מוארים ממערב?

15:45 בדרך למחסום תיאסיר
מצפון-מזרח למחסום ודי קרוב אליו מתרחשת פעילות של חיילים. 2 קבוצות של חיילים התאמנו בריצה עם רובה שלוף, כאשר אחד (מפקד?) צועק "אש אש אש אש ....אש", והאחר רץ... רץ... רץ... ואז מפיל את עצמו עם הרובה ומתחיל בזחילה. הם חזרו על כך פעם אחר פעם. במרכז הפעילות מתנוסס דגל, לידו ג'יפ צבאי וגם אנשים לבושים באזרחי ומכוניות אזרחיות(?!). כל זמן שהותנו שם נשמעו מטחי ירי. כל האזור רעש מיריות. נשמע כתרגול. מאוחר יותר מהמחסום ראינו את המטווח. ראינו קצין מביא ומשליך ארגזי קרטון מחוררים אל הצפרדע הניצבת בכניסה למחסום והסקנו שהאימון הוא בירי על ארגזים.

16:00 מחסום תיאסיר   מקפידים ביתר. קולות הירי אינם פוסקים
הדגל הקרוע הוחלף. דגל חדש מתנפנף בגאווה. הD9  גדול שחונה ממזרח למחסום זוכה לצילום ואנו מתבקשות עי סג"מ צעיר שלא לעמוד ליד העמדה ושלא לצלם שטח צבאי. עמדנו במקומנו הרגיל שליד העמדה. התנועה היתה ערה מאוד. מוניות ומכוניות פרטיות וטנדרים עברו לשני הכיוונים. החיילים שהם חדשים במקום הקפידו מאוד בבדיקה, כמו שרק לחדשים יש סבלנות לכך. כל המכוניות לשני הכיוונים נבדקו ביסודיות, כולל איסוף ובדיקה של ת.ז. של כל הנוסעים ה"יוצאים" לשטח A  (לכיוון תיאסיר). המכוניות ה"נכנסות" פתחו דלתות, תאי כפפות, מכסי מנוע – בדיקה כה יסודית כבר מזמן מזמן לא ראינו במקום הזה. זרוע הכביש עולה/יורדת. כיון שהפיקוד עליה הוא מתוך העמדה, על החייל בעמדת הכביש להיכנס ולצאת ממנה אחרי כל מכונית שעוברת. עוד זמן פלסטיני אבוד. תוך כדי כך המפקד הצעיר חילק הוראות, החליף מקומות והיה עסוק (טלפונית) בארגון של אימון כלשהו. הולכי הרגל נאלצו להגיע אל הקרוסלה "וואחד-וואחד". החייל בעמדה התלבט עם עצמו ועם המפקד האם גם הורה+ילד על הידים עוברים "וואחד-וואחד". אח"כ הוא ננזף על שאיפשר לתיק ניירות קטן לעבור מבלי להיבדק. נעלים וחגורות מצפצפות מוסרים, ועולים אחרי המעבר.

לנוסעי המוניות (8-10) לקח 10-15 דקות עד שעברו והמשיכו בנסיעה. אחד הנהגים הסביר שזו שעת התנועה מברדלה לתיאסיר ובחזרה.

16:45 עמדנו לעזוב. הגיע טנדר צבאי ועליו הכתובת "חוליית אחזקת מכשול התפר" על אחוריו מדבקת פרסומת לקטרפילר. חייל שירד מהטנדר טיפס אל ה D9ולאחר שהניע אותו, יצא ברעש גדול אחרי הטנדר לכיוון שטח A, האסור בכניסה לישראלים. האם יצא למשימת חישוף או הרס בתים? (מקוות שלא!)

קולות הירי ממשיכים.

17:00 עזבנו.

קבוצות נוספות של חיילים נמצאות בשטח שלצדי הכביש לצומת תיאסיר.
בשעה זו מתחיל לרדת הערב, פרות שבות אל המאהלים, חוצות את הכביש.

17:10 על "דרך אלון": מתחת להתנחלות משכיות ליד מאהלי הבדואים נראים 2 חמורים, לצידם ועליהם 6 מתנחלים (כיפות, שרוכי ציציות, מדי ב'). על הכביש לידם בתוך מכונית נראים חברים שלהם. עצרנו. המתנחלים מזהים מיד "שתי שמאלניות". פניו אל המאהל לשאול אם החמורים נלקחו מהם. אז כן הם נלקחו מהסבא שלהם, אבל מזמן לפני כמה חודשים אולי שנה, "לא רצינו להתעסק איתם. שיקחו! לא רוצים בלגנים". נשארנו לתה. קיבלנו ברכות (הרבה) להעביר לדפנה והמשכנו למחסום חמרה.

17:45  מחסום חמרה   הדרך החשוכה מקבלת במחסום תפנית מוארת. עיכוב המעבר בשל נוכחותנו.
גם כאן התנועה ערה מאוד. במיוחד ממזרח (מהבקעה) לכיוון טובס (הגדה). במרכז הכביש מתנוסס דגל יחידה חדש (עדיין של חטיבת כפיר). המכונית ששימשה לפעמים להעברה ולשיקוף תיקים לא נראתה במקום. המפקד מבקש שנלך משם. הוא מספר על משמרת של מחסוםווטש שהורחקה ע"י משטרה (האומנם?). נשארנו. לאחר כ 5 דקות הבנו שהחיילים אינם מעבירים. יושבים לצד הכביש מבלי לעשות דבר. השיירה ממזרח הולכת ומתארכת. אנו מבינות שזה בגללנו. טלפונים למת"ק – שנפנה ל"חמל מת"קinfo-icon" הוא מטפל בתלונות של כמותנו, ועוד הוסיף (הקול שנשמע מאוד צעיר) "גברת אל תתחצפי אלי!" טלפון לחמ"ל מת"ק לא נענה. פעם שנייה שלישית – ענה. הוא יטפל. הוא לא טיפל. טלפון נוסף וגם לדפנה, וגם לחנה. התחלנו ללכת לכיוון השיירה שהראשונים בה חיכו כבר למעלה מרבע שעה. כמו שעזבנו התחילו להעביר. בתוך 5 דקות אף מכונית לא חיכתה, הולכי הרגל החלו להגיע מכיוון המחסום. התנצלנו על הזמן שהיה עליהם להמתין. אחדים התעניינו בתג ובמה שרשום בו. בורכנו לשלום.

18:15 עזבנו.

18:40  בזק
משלומכם?
תודה רבה