ארתאח (שער אפרים), חבלה, יום ב' 18.10.10, אחה"צ

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
שושי ע', ציונה ש' (מדווחת)
18/10/2010
|
אחה"צ

 חבלה

13:45 - החום לוהט. כ-10 איש ממתינים בכניסה למחסום. אוטובוס הילדות של הכפר הבדוי ממתין מן העבר השני. אחד הממתינים מספר לנו כי יש עצור בחדר הבדיקה, ובו ברגע נשמעות מן הביתן צעקות .

כעבור 10 דקות יוצאים לשער שני חיילים. אחד מהם בנשק שלוף. אך החייל סה"כ מכקש אש מן הפלשתיני.

ורק כעבור מספר דקות, כנראה העצור בפנים שוחרר, והחיילים קוראים להם להיכנס לביתן שלושה שלושה.

נראה כי החיילים כבר מכירים את העובדים. ונוהגים בהם בדרך כלל באדיבות.

לעומת זאת מביתן הבדיקה נשמעות צעקות קולניות בהחלט לא נעימות של מ"צדיקית .

בינתיים נהג האוטובוס יצא מן הביתן, החיילים בודקים את תא המטען, ואוטובוס הילדות יוצא לדרך, לאחר המתנה של למעלה מחצי שעה. הסבנו את תשומת לב החיילים לעובדה שאלה ילדות קטנות, בתוך אוטובוס לא ממוזג. הילדות מנפנפות לנו לשלום.

יש תנועה דלילה פנימה, רוכב אופנייים עם חבילה , טרקטור עמוס שקים. שנבדקים קלות.

14:20 - אנו ממשיכות לכיוון עזון, ובדרכנו משקיפות על על הפחונים העלובים בהן מתגוררות הילדות של שראינו באוטובוס.

בעזון השער הצהוב פתוח ואנו נכנסים ופונים צפונה מתחת לכביש.

ג'יוס

חנות המכולת המשמשת לנו מרכז מידע סגורה היום. נעצרנו ליד בחור בדוי שמתגורר ממש ליד הגדר.

כובדנו בשתיה קרה וצפינו בגדר ממש מתחתינו. מעבר לה במרחק של כ- 500 מ' נמצאת האדמה שלו, עליה הוא מגדל את הכבשים. היום כדי להגיע לאדמתו הוא צריך לקחת מונית לקלקיליה, ולצאת דרך מחסום צופין. משפחה זו היא בת מזל. כמי שמגוריו באדמת המרעה שלו ולא היה רשום כתושב ג'יוס, קיבל היתר להגיע יום יום לאדמותיו, ואף ללון שם "בשטח צבאי סגור".(במקרה זה- כינוי לשטח של אזרחים ב"מרחב התפרinfo-icon", שבו הם  יכולים לשהות באדמתם רק בהיתר מיוחד). לדודו שהוא תושב ג'יוס, היה פחות מזל. מלכתחילה -בתוואי הראשון של הגדר ביתו ואדמתו היו כולם במרחב התפר. אמנם  הוא היה מנותק מן הסביבה הטבעית שלו , היה צריך לעבור מחסומים לצורך טיפול רפואי,כלכלי,  חינוך וביו"ב, אבל המשיך לעבד את  אדמתו. משהוזזה הגדר מזרחה לפי הוראות בג"ץ, עכשיו הבית נמצא ממזרח לגדר, ואילו האדמה נשארה ממערב לה. מאחר שיש לו רק חוזה לרכישת האדמה, ולא טאבו, הוא לא קיבל היתר לעבדה ואיבד אותה. לפני 10 ימים נפטר הדוד.

פלמיה

15:50 - השער פתוח מ5 - 17:00. עוברים בו אנשי פלמיה וגם תושבים מג'יוס שמורשים לעבור בו. המחסום חיילי מילואים מזיעים מחום, בדרך כלל הם מחוסרי עבודה. כמה עשרות אנשים בבוקר וטפטופים במהלך היום. האם זה מעיד על מיעוט ההיתרים שמקבלים תושבי פלמיה? כדאי לברר. אגב  גם החיילים  לא מסכימים עם משטר ההיתריםinfo-icon, ומה שהוא גורם לתושבים.

אירתח

16:15 - צמחייה מטופחת מסביב למגרש הצמוד למעבר, אך המגרש, וגם הכביש המוביל לכניסה חסומים לרכבים המביאים את הפועלים, כך שלא כבעבר, הפלשתינים החוזרים מן העבודה יורדים מן הרכב במרחק של כ-100 מ' מן המעבר עצמו.

יש בסמוך מגרש כורכר, אך כנראה המוניות מעדיפות לא לנסוע על האבנים. בכל פינה בתוך במגרש מוצב שלט צהוב עליו כתוב: "אסור לצלם. מתקן בטחוני". פתאום מגרש שמשמש רק למעבר פועלים  פועלים, הופך להיות בטחוני.

החדרים במעבר עצמו לא מאויישים. הפועלים עוברים את הקרוסלה ויוצאים החוצה.

-סוף-