בית פוריכ, זעתרה (תפוח), חווארה, עורטא, עזון עתמה, יום א' 10.10.10, בוקר

ביר שלי (תמר – שם צבאי)
07:00 – השער החקלאי פתוח. הפועלים אומרים שבאו מעזון עתמה. אין לחץ של ממתינים אך לדברי החיילים היה לחץ גדול ביום שישי. השער נסגר ב – 07:30 וייפתח שוב ב – 13:00 וב – 17:00.
עזון עתמה
07:25 -  פתוח משעה 05:30  כל היום. הבדיקה יסודית יותר. הם יוצאים לעבוד באלקנה ובשערי תקוה. מעטים יוצאים לשטחים שלהם. היוצאים לעבוד בהתנחלויות ממתינים להסעה אז אפשר קצת לשוחח.
הבניה בשערי תקוה – התחילו עתה מאתיים יחידות חדשות.
מצב המים – הכפרים הפלשתינים שיושבים במקומות הנמוכים יותר מי התהום הם מתחתם. אך מקורות השתלטה על המים היא מעניקה להתנחלויות הגבוהות יותר את רוב המים והכפרים שמתחתן מקבלים הקצבה לא מספקת.
התלונה הכי קשה – אין מפעלי טיהור להתנחלות שערי תקוה ואפילו לא לאריאל. כל הביוב של שערי תקוה זורם בואדי לתוך עזון עתמה. כל הביוב של אריאל זורם למרדא שמתחתיו מה שגם מזהם את מי התהום. אך הם סובלים מאד מהסירחון ומהיתושים. למי זה אכפת?
07:45 – אחרוני היוצאים.
כפל חרית, קירה, ג'מעין
08:10 – 08:40  נסיעה בדרך חדשה. נוף יפה עליות וירידות תלולות עד שהגענו לכביש 505. בכל מקום פוגשים את מוסקי הזיתים. לפעמים משפחות. מצב הרוח בדרך כלל טוב ואף מרומם – יש הרבה פרי.בקירה פגשנו בן משפחה שהגיע מדובאי ל -10 ימים לסייע במסיק.
זעתרה (תפוח)
08:40 – תור של 14 מכוניות. כולן בנתיב אחד אך התנועה זורמת.
עורטא
08:50 – שיחה עם שני חיילים שאין להם מה לעשות. היא מתחילה בשאלה אלינו שעלינו לבחור בין טובת היהודי וטובת הערבי. בהמשך שיחה של חמש דקות הם מוכנים לקבל את חשיבות האדם באשר הוא אדם כערך שיש לכבד באותה מידה. באה משאית ואנו עוזבות.
בית פוריכ
09:05 -  הכל פתוח. פנס דולק, יש אוגר מים סימן שיש חיילים איפה שהוא.
חווארה
09:10 – תנועה זורמת בשני הכיוונים. מפקד המחסום ששמו אלון קרביץ טורח להדגיש עד כמה הוא דואג לפלשתינים. הוא ציוה ביום חם על נהג מונית שברכבו היו שני תינוקות להפעיל את המיזוג ודאג למים קרים לכל הנוסעים. שיבחנו אותו והבטחנו לספר לאחרים. בככר עומדת מכונית גרר פלשתינית ועליה מכונית ישראלית. היה חשד שהמכונית נגנבה ולכן הן עוכבו. לאחר רבע שעה שוחרר הגרר על מטענו לשכם. הסתבר שהכל כשר.