זעתרה (תפוח), חמרה, מעלה אפרים, תיאסיר, יום ד' 22.9.10, בוקר

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
יהודית ל., דורית ה.,
22/09/2010
|
בוקר

ערב חג הסוכות בישראל
סגרinfo-icon בין ישראל ופלסטין
 

שער שומרון – מיניבוס מעוכב ביציאה מישראל, נוסעיו פלסטינים. לוחית זיהוי רכב מישראל.

11:06 מחסום זעטרה – תנועה דלילה של רכבים, העוברים ללא בדיקה ליד עמדות שמירה מאוישות. גדר המחסום משמשת כרגיל לתליית כרוזים רבים ושונים של המתנחלים. היום היה חייל חמוש במבנה השמירה הקטן ליד הכיכר.

11:20 מחסום מעלה אפרים – לא רואים חיילים. הכבישים כמעט ריקים למעט רכבים בודדים עם לוחיות זיהוי של ישראל, ורכבי צבא ומשטרה.


11:30 מחסום חמרה – מיניבוסים עם פועלים החוזרים מיום עבודה בהתנחלויות מחכים לסימון בתנועת יד של החייל בעמדת השמירה; כשזה ניתן - יכולים להמשיך בדרכם לכיוון טובאס. רכבים הבאים מכיוון טובאס נבדקים.  נאמר לנו שבמיוחד בבוקר יש עומס גדול של פועלים היוצאים מוקדם לעבודה. כאן אין סגר.

13:01 מחסום תיאסיר – גם כאן מחכים בעלי הרכבים הנוסעים לכיוון טובאס לתנועת היד של החייל להמשך נסיעה. הרכבים הבאים מטובאס נבדקים.  נוסעיהם  יורדים מהרכב ונבדקים במחסום להולכי הרגל. כאן כמות הרכבים כרגיל .

ליד המחסום פגשנו במקרה נציג של "בצלם" ועוזריו, שתלונה בדבר עדר הפרות שנמצא בבסיס הצבאי ולא מוחזר לבעליו הגיע גם אליו – בהמשך . 

להלן סיפור עדר הפרות שעקבותיו נעלמו בבסיס הצבאי שליד חמאם אל מליח:
לפני מספר ימים פנה לדפנה רועה מהבקעה, בבקשה שתעזור לו להחזיר את עדר הפרות שלו אשר נכנסו בטעות לשטח הבסיס הצבאי. מזה כמה ימים שהוא מנסה לבקש שיוציאו אותן משם, אך החיילים מכחישים שהפרות שם...

דפנה ניהלה שיחות רבות עם המת"ק ביריחו בעניין זה. בחלקן איש המת"ק הכחיש שיש פרות בבסיס, בשיחות אחרות הודה שיש ואמר שיבוא הרועה והפרות ישוחררו. בפועל, הרועה הגיע לשם שוב ושוב והפרות לא הוחזרו לו.

בשעה 13:30 נסענו לבסיס הצבאי, ביקשנו מהש.ג. לקרוא למפקד שלו כדי לקבל הסבר על "נושא הפרות". הנושא כנראה היה מוכר לשומר, כי הוא נענה בנימוס ותוך כמה רגעים הגיע המפקד לדבר איתנו. המפקד טען כי הוא עצמו הגיע לבסיס הזה רק הבוקר, כדי להחליף את המפקד שיצא לחופשת חג. הוא סיפר כי הבוקר כשהגיע, הוא עצמו שחרר את הפרות. לשאלתנו, כמה פרות שיחרר – אמר שלא יודע בדיוק, בערך עשר. היכן שיחרר אותן? דרך הפרצה שבגדר האחורית של הבסיס – הפירצה שממנה נכנסו. היכן היה הרועה בעת ששחרר את הפרות? הרועה עמד בשער הקידמי של הבסיס. מדוע לא אמר לרועה שהוא משחרר את הפרות בפרצה הרחוקה מאוד מהשער, כדי שיתפוס אותן כשהן יוצאות ושהן לא ילכו שוב לאיבוד – ענה בגלגול עיניים ומשיכת כתפיים. מדוע לא שוחררו הפרות קודם לכן? אין לו מושג, הוא רק היום הגיע. לשאלה מה אכלו ושתו הפרות בימים הללו שהסתובבו בבסיס – שוב משך בכתפיו וגלגל בעיניו. 

הוא הוסיף, שאת הפירצה בגדר שדרכה נכנסו הפרות – הוא סגר.  פירצה נוספת שיש בגדר לא נסתמה משום שלדבריו, היא קרובה לעמדת הש.ג. ולכן בטווח ראייה ולכן היא "לא בעיה". הפנינו את תשומת ליבו של המפקד שמאחר שהפרות

שוחררו סתם כך לשטח הרי מן הסתם יקח זמן עד שהרועה יצליח לאתר את אותן. ביקשנו שיוודא שלא יעצרו אותו כעת כשהוא מסתובב בשטח בחיפוש אחר הפרות (כידוע אסור לבדואים לחצות קווים דמיוניים בסביבת הבסיס הצבאי, ואם הם חלילה חוצים את הקווים הבלתי נראים מייד מוזנקים לעברם ג'יפים של סיור ולעתים הם נעצרים על כך). על כך ענה המפקד משהו בסגנון: "זה יהיה בסדר, אנחנו מכירים אותו כאן"... (לא שאלנו למה התענו לו כל כך אם הם מכירים אותו... יש להניח שממילא גם שאלה כזו היה זוכה בגלגול עיניים ומשיכת כתפיים). כדאי לציין שהסיפור מורכב יותר ממה שאנו ראינו ושמענו היום. פרוט יבוא בהמשך מדפנה. נציין כי מדובר  ב-40 פרות (!) שהסתובבו בבסיס במשך מספר ימים, כשהרועה שלהם מתחנן שישחררו אותן. הרבה שקרים עפו באוויר במהלך הימים האלה, הרבה עוגמת נפש ודאגה עברו על הרועה שהעדר מקור מחיתו, פרנסתו ופרנסת משפחתו. הרבה טלפונים ותחינות ובקשות והרבה שעות שבהם עמד הרועה מול השער, הרבה עינויי נפש לחינם.  בסוף שיחתנו עם המפקד הפננו את תשומת ליבו שלפני הכניסה לבסיס פזורים על הקרקע הרבה קליעים חיים של כלי נשק.  הוא הסכים איתנו שזה "לא בסדר". חשוב שנזכור כולנו, שכבר קראנו בעבר על ילדי הבדואים שנתפסו שברשותם אמל"ח והואשמו כאילו גנבו ציוד צהל"י. והנה, כאן מול עינינו ועיני המפקד – האמל"ח הזה מפוזר באופן חופשי בשטח שלפני הבסיס.


עזבנו את המקום, ופנינו בדרכנו חזרה לתל אביב. 

14:44 שער שומרון – שוב מעוכב כאן רכב פרטי פלסטיני בעל לוחית זיהוי מישראל. בנסיון לצלם אותו נזעקים השומרים, מונעים מאתנו לצלם, ומראים את השלטים האוסרים זאת.