עופר - החזקה וסחר באמל"ח, הארכת מעצר

באנו יום אחה"צ (אחרי ההפסקה).

הדיונים מתחדשים בכמה מהאולמות, ואנו מתבייתות בסופו של דבר בשעה 14 באולם 7 .

השופט: מאיר אוסטרייכר

במשך שעתיים עלו לדיון 11 תיקים.  9 תיקים נדחו לדיון לבקשת עורכי הדין שביקשו ללמוד את התיק, או - בשני מקרים - בגלל העדרם של עוה"ד. בתוך שתיים שלוש דקות הוארך מעצרם של שבעה מהנאשמים ב 4 עד 8  ימים.

בתיק אחד, ג'עבר ג'פרי (?) 1933/02  שהאישום בו הוא כניסה לישראל ללא אישור (שב"ח) - ויש גם אישום ישן של זיוף אישור כניסה, ללא כניסה - האיץ השופט בעוה"ד עות'מאן: "הכי טוב שתגיע להסדר עם התביעה עכשיו"... עוה"ד ניסה לטעון, אך לא היה מוכן, ולא היו לו הפסיקות המתאימות לבסס טענה שהעבירה אינה רצינית. נדחה ל 6.3.08 .

תיק נוסף של עבדל ג'אמיל קעאדן המיוצג ע"י עו"ד אל עראג', כנראה אישום "כבד", נדחה לדיון בפני הרכב ל 16.4.08, והמעצר הוארך בלמעלה מחודש וחצי.

בשניים מהמקרים התקיים דיון והשופט קיבל את עמדת הסנגור. להלן:

את שם הנאשם לא קלטתי, מס. התיק  1424/08. עו"ד: שעבן

הנאשם נעצר ונשפט בעבר על חברות בכותלא איסלאמייה (תיק 2811/05 ), שהוא תא הסטודנטים של החמאס.  בעת מאסרו משפחתו שמרה בבית ובמגירות חדרו 6 דגלים של החמאס וקלטת עם הרצאה שהיתה קשורה, כנראה, בחברותו בכותלא. התביעה טוענת שנמצא חומר מחשיד תחת מיטתו. הנאשם מכחיש את כל טענות התביעה, אינו גר בבית, ומתנער מכל קשר שלו ושל משפחתו עם החמאס. הוא מאשר רק את העובדה שהוא תלמיד בפוליטכניק.

השופט חסר סבלנות ולא נותן לעוה"ד לטעון ומודיע על החלטתו: אין ראייה שהחומר שנמצא תחת מיטתו שייך לו. צריך לחכות ולראות אם התביעה תצליח להוכיח זאת. " איני רואה מסוכנות במקרה זה...ניתן לשחררו בערובה של 3000 ₪ במזומן. אם  לא תופקד הערבות, יחול מעצר עד תום ההליכים..."  נקבע להקראה ב 31.3.08 לפני השופט קידר. לבקשת התובע עוכב השחרור עד יום א' בשעה 14 להגשת ערעור.

- ג'ומעה מוחמד עודה חלאיקה ת.ז.967566894 . משיוך. נעצר ב23.1.08. עו"ד חאלד אל אערג'.

זהו המשך של ענין הדשנים הכימיים לחקלאות המשמשים גם להכנת מטעני נפץ. ג'ומעה הנ"ל היה בקשרי מסחר עם יהודי ישראלי שמכר לו את האשלגן החנקתי יחד עם דשנים רבים אחרים, ולראיה מציג העו"ד קבלות החתומות על ידו. אילו היה בכך חשש למעשה פלילי, הוא לא היה חותם על הקבלות הללו ובטח שלא היה שומר עליהן. אבא של ג'ומעה, הנוכח במקום, מספר שבנו לקח הלוואות ושילם עבור הדשנים הללו 105.000 ש"ח. שמו של המוכר ומקום מגוריו ידועים, גם אנחנו יודעות אותם אבל כמו במקרה הקודם ( ראה דו"ח 13.2.08 מעופר) , שום משטרה לא הלכה לחפש אותו. אחד הקונים של הדשן, שנראה בדיוק כמו סוכר, העביר את החומר לשקיות סוכר וניסה להעבירן לעזה, אבל נתפס באחד המחסומים.

השופט נעתר לבקשת הסנגור, ובניגוד לעמדת התובע פסק את עונשו של הנאשם: מאסר ל  3 חדשים ועוד יום מיום מעצרו  ו 10,000 ₪ קנס + ומאסר על תנאי ל 3 שנים. אבא שלו אומר לנו שאינו יכול לשלם את הסכום הזה, מה גם שעדיין הוא חייב להחזיר את ההלוואה של 105,000 ש"ח (אבל זו כמובן לא הבעיה של בית המשפט, שלא מתעניין ביחסי המסחר בין יהודים לערבים אלא רק בענינים בטחוניים).

השופט הוסיף בשולי החלטתו: יש למצות את הדין עם אותו סוחר יהודי (יעקוב סאלוקי ממושב גבעתי ) שמכר את החומר... מבקש להעביר הערה זו לפרקליטות ולהאיץ בה שתפעל בענין..." לפחות המצפון שלי יהיה שקט" -
דברי שופט בעל מצפון.