זעתרה (צומת תפוח), חווארה, יום ד' 10.11.10, אחה"צ
15:00 צומת זעתרה/תפוח
התנועה זורמת. בהצטלבות הכניסה לחווארה היו חיילים
15:10 מחסום חווארה
הכניסה לשכם זורמת . בכיוון הנגדי לעומת זאת - ביציאה משכם לכיוון מערב - לירושלים, הבקעה וכו', המתינו כ-50 מכוניות, בעיקר מוניות. צפינו על המחסום מן העליה להר גריזים. משם הייתה לנו תצפית טובה יותר על הנעשה במחסום ועל אורך תור המכוניות הממתינות
15:45 חווארה הכפר
בחנות של הבקלאווה, בכביש הראשי של העיירה, נאמר לנו כי הצבא נוהג להכנס לעיירה עם ג'יפים וזחלמים, אחת לכמה שבועות, ופוקד על עוצר הפעם האחרונה הייתה לפני כחודש. לרוב, העוצר נמשך יממה אחת. בזמן העוצר, או לקראתו, החיילים יורים באוויר
משקנינו בקלוואות, הזמינו אותנו לקפה. ג'מיל, גבר בן 48 מירושלים המזרחית, מרס אל עמוד, סיפר לנו כי הוא מגיע לחווארה ולשכם על מנת לעשות קניות. גם זול יותר וגם יש מוצרים מן התעשיה המקומית (שכם, רמאללה, קלקיליה...), ומוצרים המגיעים מירדן, סעודיה, נסיכויות המפרץ וכו'. "תלכי לשם ותמצאי את כל הערבים מישראל", הוא אומר. יש שם סנדלרים, חייטים ובעלי מקצוע אחרים שלא ניתן עוד למצוא בארץ. בעיד אל אדחה, שהוא חג הקורבן, - היום הראשון מוקדש לתפילה, ובשאר הימים, עם ישראל הערבי (הנה המצאתי ביטוי טעון, לא עלינו), יוצא לקניות ולבילויים. הוא, ג'מיל, יקח את אשתו והילדים. "אם אשתו השניה תעשה סולחה, הוא יקח גם אותה. ואם לא - הוא יצטרך ליסוע פעמיים". הוא צוחק
בדרכנו לחבלה, נתקלנו בפקק עמוס שכפי הנראה, נוצר כתוצאה מתאונת דרכים במקום. משראינו כי לא נספיק להגיע לפתיחת השער, נסענו הביתה