ריחן, שקד, יום ג' 21.12.10, בוקר

06.15 מחסום ריחן - ברטעה החדש
פועלים רבים עוברים בשרוול בדרכם לעבודה, מעקב אחרי קצב המעבר מגלה כי הוא נמשך דקות ספורות. במגרש מספר נהגים מנומנמים, מספרים שהתופרות עברו כבר ב05.30 , מועד פתיחה המחסום.
שני טנדרים עמוסי מזון ממתינים להקרא לבידוק
מוניות מגיעות מהגשר, "פורקות" עובדי מסחר ואחרים בדרכם לברטעה. לקראת השעה 7.00 מגיע מהגדה אוטובוס ישראלי הממתין לאוטובוס מישראל האוסף את תלמידי ההתנחלויות לבתי הספר בישראל. כאן במחסום הם יעברו מהרכב המוגן שלהם לרכב ציבורי שיובילם לבית הספר. כאן הם סופגים את תלמודי האזרחות הבסיסיים שלהם ואין טוב ממראה עיניים: השפלת פלסטינים המעוכבים לבידוק מסמכים וכלי רכב, מול מכוניות ישראליות העוברות ביעף בנתיב לישראלים בלבד. האם עולי הימים הללו יודעים דבר על המקום בו הם עומדים והאזור בו  הם גרים? מה הם יודעים על שכניהם העומדים מולם כאשר הם חולפים על פניהם? מה מספרים להם בבתי ספר על "ארץ חמדת אבות"?

7.00 מחסום שקד - טורה
אנשים יוצאים מהבידוק אוחזים בידהם בחגורות. איש מספר לנו על בידוק ארוך ומיגע על שאלות " נודניקיות", אחר טוען שהמעבר מהיר.
תלמידים מגיעים בהסעה של י' עוברים בסך אל מול פני החייל המציץ בתיקים הפעורים נכחו. המבוגרים/ות כולל סטודנטיות עוברים את תהליך הבידוק. כל ההתנהלות מתקיימת בשקט מופתי. רק לעבור ולהיות מאחורי הכל, אומר אחד מהם. " שיעשו מה שהם רוצים  רק שלא יבלבלו את המוח,"  אומר השני. הם ממתינים לחבר המורה, שטרם סיים את הבידוק, ומייד יסעו לבתי הספר בסביבה.

07.30 עזבנו בדרכנו לג'למה