חבלה, קלקיליה, נבי אליאס, יום ב' 10.1.11, בוקר

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
מקום או מחסום: 
צופות ומדווחות: 
רוני ש. שושנה ז., נינה ס. (מדווחת)
10/01/2011
|
בוקר

 

07:01 שער חבלה

 החיילים פותחים. שעת הפתיחה השתנתה והיא עכשו מ – 7 עד 9 בבוקר. די טפשי שהרי האנשים רוצים להגיע מוקדם בבוקר לעבודה ולילדי בית הספר המגיעים קצת אחרי 7 לא היה מפריע עם השער היה נפתח שעה מוקדם יותר ונסגר שעה מוקדם יותר. כרגיל לאלהי הצבא פתרונים.

20 הראשונים עברו ב 12 דקות. האוטובוסים עם הילדים לבית הספר מגיעים וכל נהג צריך לחכות מספר דקות עד שהחיילים יואילו לאפשר לו להיבדק, במקום שיעשו זאת מיד.

 החייל בעמדה עומד ונשקו מכוון ישירות אל העוברים ולא ב 45 מעלות למעלה כפי שלמדו אותנו ובטח גם אותו.

07:55 שער ג'יוס צפון

בירידה לכוון השער שתי ערמות אבנים הנראות כאילו הן חוסמות את המעבר. נותר מעבר צר שהצלחנו לעבור בו עם המכונית למרות האבנים. נהג מונית ששאלנו לפשר הדבר אמר שהילדים, הפוחדים שהחיילים יבואו בלילה לכפר, שמו את האבנים. משונה שהרי האבנים ענקיות. החיילים במחסום לא ידעו על כך מאומה. אדם הגיע לשער בריצה ברגע האחרון לפני הסגירה וטרקטור שהגיע מיד לאחריו הותרו לעבור. חייל אחד רצה כבר לסגור אך האחר אמר לו לחכות להם. שעות הפתיחה כאן לא השתנו.

08:15 שער פלאמיה

אדם זקן עם חמור חוזר מהשער. לפי סיפורו בנו היה בבוקר עם תעודה שעבר זמנה ותעודה חדשה והחיילים לקחו לו את התעודות. פנינו למת"ק שבדק ונאמר שהתעודה מזויפת. הסברנו לו שעליו ללכת למת"ק להוציא תעודה חדשה.

09:00 צלצלנו אל מוכתר הכפר נבי אליאס והלכנו לראותו כדי לבדוק מה קורה עם הכניסה לאדמות של תושבי הכפר נמצאות מעבר לגדר.

שיחה עם ג'אלל ראש הכפר נבי אליאס  10.1.11  (רוני ש. מדווחת)

התברר לנו שגם הכפר נבי אליאס שאנו עוברות בו כמעט  כל שבוע סובל מכך שנלקחו מהם אדמות לשם בנית ההתנחלויות צופים ואלפי מנשה ויש אנשים שנמנע מהם באופן מוחלט לעבד את אדמותיהם ולכן קבענו פגישה ,בעזרת אחד מבעלי הקרקעות, עם ראש הכפר.

הפגישה התקימה במשרד המתפרה ששייכת לראש הכפר.

בשנת 2000 הקימו גדרות מצדי הכביש (כביש 55) שהכפר שוכן עליו ולא אפשרו להם בכלל להגיע לאדמות שלהם. הם פנו לעורך דין ספרד ולקח 4 שנים עד שבית המשפט קבע שיש לפרק את הגדר לכיוון צופים, לקח עוד שנתים עד שפרקו את הגדר אבל כיום יש עדין שתי משפחות שלא יכולות להגיע לאדמות שלהם. אין שער חקלאי לאדמות האלה. בעבר אפשר היה לעבור ( עם אישורים כמובן) דרך שער צופים אך השנה אף אחד לא קיבל אישור. לאותן משפחות יש גם אדמה מחוץ לגדר אך כ 20 דונם מטעי זיתים שנשארו שם מאד משמעותיים להם. ליד אלפי מנשה לא הורידו או הזיזו את הגדר " מסיבות בטחוניות". יש שם כ 200 דונם של כ 10 משפחות מהכפר. לחלק יש אישורים לעבור דרך שער אליהו (109). לצעירים לא נותנים אישורים, רק מעל גיל 50 נותנים, הדרך ארוכה (לא שאלנו אם מותר להכניס כלי רכב...) ליותר מחצי המשפחות כל האדמה שלהם נמצאת מעבר לגדר.

בכפר יש כ 1500 תושבים ועכשו בונים ביה"ס חדש כי אין מספיק מקום בביה"ס הקיים.

השיחה הייתה מענינת, ראש הכפר, אדם צעיר מדבר עיברית טובה שלמד בישראל.

קבענו להפגש שוב בשבוע הבא עם מספר נציגים ממשפחות נוספות.