חמרה (בקעות), תיאסיר, יום ג' 1.2.11, אחה"צ
מחסום תיאסיר 13:00
בהגיענו למחסום שמענו מרחוק: "לא לדבר איתן". חנינו והתקדמנו לעבר המחסום וכצפוי חייל התקרב אלינו ודרש שנתרחק עד מעבר לבטונדות, בהוראת המ"פ שלו, שגוברת על כל אינסטנציה אחרת, כי אנחנו "מפריעות לו בעבודה". לא שהיתה שם "עבודה" כלשהי. מכונית אחת מכל צד (בתמונה). לא ראינו טעם להתווכח ולחמם את האווירה, מה גם שיכולנו לראות כל מכונית שנבדקת ואיך הנוסעים במכוניות שבאות מכיוון מערב (הגדה) יורדים, הולכים למקום הבידוק, יוצאים משם עם חגורות בידיהם ונכנסים שוב למכונית שכבר נבדקה (רק תעודות, בלי מראות מתחת למכונית, כפי שנצפו לאחרונה במחסומי עאנין ושקד-טורה). יכולנו גם להבחין שלא כל הנוסעים ירדו. קשיש לבן שער וילדים אחדים עברו במכונית. כמה אנשים התעכבו לידנו ואמרו, כמו שאנחנו רגילות לשמוע, שכשאנחנו כאן הכל בסדר ו"תבואו כל יום" ו"אם הייתן יכולות להתחבא שלא יראו אתכן, הייתן רואות התנהלות אחרת".
יש לציין שהמכוניות שעברו למערב רק המתינו ל"הזמנה" בהינף יד אבל לא נבדקו. לא הצטבר תור בשום צד, המעבר היה רצוף ושוטף, ובגלל ההתברברות שלנו עד שהגענו קודם לתיאסיר, החלטנו שאין מקום להתעכב ויש להמשיך למחסום חמרה. נסענו.
מחסום חמרה קרוב ל -14.00
התקרבנו למחסום ללא הפרעה. גם כאן, המכוניות מכיוון הבקעה לעבר שכם רק המתינו ליד המונפת שקראה להם לעבור ועברו ללא כל בדיקה. אלה שבאו מצד הגדה הורידו את הנוסעים לפני מתחם הבידוק, עברו את הבדיקה (שלא נראתה מאוד מדוקדקת) והמתינו לנוסעיהם שעברו ברגל ויצאו מהבידוק כשחגורותיהם בידיהם וכו'. שוחחנו עם אחדים מהם, אבל לא נשמעו תלונות ולא התעוררו בעיות.