חבלה ג'יוס ופלאמיה

06:50 חבלה חיילים במחסום וקומנדקר חונה בו. כ-35 איש ממתינים לפתיחת המחסום.
07:00 האורות נדלקים במבנה הבידוק. 5 דקות לאחר מכן ניתנת הוראה לעוברים והם מתחילים לנוע לעבר המחסום בקבוצות של 5 איש. זמן הבדיקה מ-4 ועד 10 ד'.
עגלה רתומה לחמור יוצאת, גם טרקטור. אוטובוס תלמידים נכנס לכפר.
07:25 אנו עוזבים. במחסום כעת כ-30 איש, לאחר שהגיעו לכאן אנשים נוספים.
 חוצים (עם נדים) את נבי אליאס, עוברים בעזון, בג'יוס - שקט בכפרים, רק פה
 ושם פוגשים בהולך רגל או בתלמידים בדרכם לביה"ס.
07:50 בדרך עפר, ליתר דיוק, בדרך אבנים, אנו מגיעים למחסום ג'יוס.
כמה טרקטורים ועגלות מחכים במחסום. ובפעם המי יודע כמה שוב מטרידה המחשבה על הצורך של החקלאים להיבדק יום יום מחדש בדרכם לאדמותיהם במרחב התפר.
לעדר כבשים לא ניתן לעבור - מפקד המחסום עונה לשאלתנו שאין לרועה אישור חקלאי.
08:00 כל היוצאים עברו את המחסום. החיילים אדיבים כלפינו. המפקד אומר לנו מיוזמתו שאינו מקפיד לסגור את המחסום ב-08:00 בדיוק. גם אם מגיעים רכבים באיחור - נותן להם לעבור.
08:15 פלאמיה המחסום ריק. ליד המחסום פלשתיני שאנו מדברות אתו בעזרת נדים.
כאן המחסום פתוח מ-5.30 ועד 17.30. למה? לאלהים פתרונים. השאלה בעצם היא לא למה כאן פתוח כל היום, אלא למה במחסומים אחרים של מרחב התפר המחסומים נפתחים לזמן כ"כ מוגבל.
אנו עוברים בכופר ג'אמל, גם כאן שקט, אין אנשים ברחובות. מקנחים בתה אצל קרוב משפחה של נדים.