בית לחם (300), מת"ק עציון, יום א' 6.2.11, בוקר

6:55 מחסום 300:

המון כלי רכב בחוץ - ממתינים לנוסעים - מבשר חדשות רעות. ואמנם, בפנים המולה. בחוץ יש מאות רבות של אנשים, בפנים - בצד הישראלי - תורים ארוכים ושלושה חלונות פתוחים. אחרי 10 דקות נפתח עוד חלון, אבל עיקר הבעייה היא בצד הבית לחמי. ק"כ פתחו באיחור (5:30דווח לנו) ושנית כמובן היה רק מגלה מתכת אחד שפעל וחוץ מזה ....אין לדעת. טלפונים רבים לקו ההומניטארי, למת"ק, למפקד המחסום - לא עלו כלום.

על שאלות שלנו למבטחים שמענו הערה מוזרה: "תעמדו שם (רחוק). אתם הרי מכירים את הנוהלים לגביכן?" על זה סילביה ענתה: "איזה נוהלים? לגבינו אין ולא היו "נוהלים"!!! מהצד השני שמענו צעקות, המצב בלתי נסבל.

המצב לא השתפר עד השעה 8:45 שאז כמעט ולא נשארו פועלים. בינתיים הרבה פועלים חזרו הביתה אחרי שגילו שההסעה שלהם כבר לא חיכתה להם. עוד יום עבודה הלך לאיבוד וחבל!

מת"ק עציון 9:00:

חדר ההמתנה חצי ריק, כ-20 אנשים מחכים. בפנים יש כמספר הזה, סה"כ 40 איש. איש אחד, ממיודעינו, מחזיק ברשימה. יש לו מזל שלא עבר את המחסום היום, ובא במקום לחדש את המגנטי. שיחק אותה!

10:00

אף אחד עוד לא יצא. אין מספיק חיילים לאייש את החלונות בפנים. למה? ככה.