עופר - החזקה וסחר באמל"ח, חקירת עד

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
רוני המרמן, נורה אורלוב וטובה שיינטוך (מדווחות)
29/12/2008
|
בוקר

נכחנו בשני אולמות.


טובה שיינטוך מדווחת מאולם 2:


שופטת : רס"ן שרון ריבלין אחיא


הדיונים מתחילים ב-10:30

מובאים שני עצורים


תיק 4140/08 - חמדי מערוף חג אחמד אלאטרש - ת"ז 853674034

אישום:  ייצור חפץ מבעיר והשלכתו

השופטת מודיעה לחמדי שישיבת ההוכחות נדחית ל 29.1.09. הסיבה לדחיית הדיון:

4 חיילים שהיו אמורים להעיד הועברו לעזה.

 הסנגור, איליה תיאודורי,  ידע כי הדיון בתיק הזה נדחה, ולכן ביקש שלא להופיע.

"עד מספר 6"  משוחרר ויוזמן ל 29.1.09


תיק 3718/08 - חמיד מוחמד צומאן - ת"ז 911787158

סנגור: מוחמד נעאמנה

אישום : חברות ופעילות 

ישיבת הוכחות


מובא עד, והוא נחקר תחילה על ידי התובעת.

העד מזוהה, ומבהירים לו שעדותו לא תשפיע כלל על משפטו הוא. הוא נשאל  על ידי התובעת במה הוא עצמו מואשם: התשובה: חברות בארגון הסטודנטים ג'מעה אסלמיה.  לדבריו, ארגון זה אינו כפוף לארגון גג כלשהו.

הוא נשאל על ידי החוקרת: "מי היה איתך? איזה תפקיד בכיר הוא מילא?

ומי עוד היה איתך?"  העד: "הנאשם לא היה איתי". 

על רוב השאלות  הוא משיב שאינו זוכר. התובעת מביאה את הדברים שהוא אמר במשטרה, כשנחקר. הוא מדגיש שלא מסר חומר מפליל וטוען כי אינו זוכר את הדברים המובאים בשמו,  וכי אם החתימה המופיעה בכל פרק היא שלו, הרי חתם בלי לדעת על מה הוא חותם.

התובעת מבקשת להכריז על העד כעד עוין לתביעה, כי הוא מתכחש לכתוב באימרתו  המשטרתית.

העד טוען שכנראה יש בלבול בין השם שמסר, חמדין, לבין שם העצור העומד למשפט - חמיד.

"אני לא מכיר את העצור באופן אישי;  אנחנו רק חברים לספסל הלימודים. הצעתי לו להשתתף בבחירות של הסטודנטים והוא לא הסכים. הוא טען שכבר ישב בבית סוהר וכי אינו מעוניין להיכנס שוב למעצר. הבחור הוא מבית לחם והוא כבן 20".

התובעת מבקשת מהעד לזהות תמונות שכבר הוצגו בפניו בזמן החקירה. היא טוענת שאז הוא זיהה את הנאשם ואמר שהוא חמיד חסן. העד אומר שזה לא נכון.

התובעת מבקשת לדעת אם הוא טוען שהחוקר משקר.

"לא", אומר העד, "אני לא רוצה להגיד את זה".

העד מבקש מהשופטת את זכות הדיבור:

"אני בן אדם, אני סטודנט למתמטיקה, הקשרים שלי הם עם סטודנטים.

בחקירות נקלעתי למצב נפשי קשה; הייתי בלחץ. בחקירות במגרש הרוסים הייתי לבדי, לא היה לי אף אחד. אני רגיל לחיים חופשיים, להיות מוקף באנשים. כל אדם שהיה נקלע למצב שאני נקלעתי אליו לא היה יכול לשלוט בעצביו, ואז גם לא היה יכול לזכור מה אמר".

התובעת מטעימה כי על העד לדעת שכל מה שהוא אומר לא ישפיע על משפטו. לדבריה, "פה מנסים לברר את האמת". 

"מה את מצפה", אומר העד, "אדם שנקלע למגרש הרוסים רק מחכה לצאת מהחור הזה. הדברים שאמרתי אינם שקר.יש דברים שאולי אמרתי אותם, אך הם אינם נכונים, כי בזמן החקירה לא ידעתי מה אני אומר".

התובעת: "האם הפעילו עליך לחץ?"

"כן, לחץ נפשי. הייתי עייף מאוד. החוקר דיבר כל הזמן, ואני לא כל כך ידעתי מה אני אומר. הלחץ היה נפשי, הייתי אומר כל מלה שהחוקר היה רוצה. שיתפתי פעולה בכל מה שהוא ביקש, כי רציתי לצאת. ידעתי שאם לא אשתף פעולה יחזירו אותי לתא, ואהיה לגמרי לבדי".

הסנגור מציג את שאלותיו בערבית. התובעת מבקשת שידבר בעברית, השופטת מסבירה לה שהוא אינו יודע עברית, ומרשה לו להציג את שאלותיו בערבית.

לאורך כל הדיון היה תרגום שוטף.

  

הסנגור מבקש להעביר את התיק לפרשת  הגנה וסיכומים ל 26.01.2009.

 

----------

 

אולם 4  (מדווחת נורה אורלוב)

 

שופט: סא"ל דרור סברנסקי

תובע: ערן לוי

 

אדווח על 2 מבין התיקים שנדונו באולם 4:

 

עדנאן אבראהים מוחמד אבו עראם - תיק מס' 2792/07 - ת.ז. 901717512 ,

תושב יטא

אישום: אחזקה וסחר באמל"ח

סנגור: עו"ד מחמוד מחאג'נה [טלפון: 052-8771622]

סוג דיון: הוכחות

 

ע"פ כתב האישום נעשתה העבירה בשנת 2003, כשהנאשם רכש אקדח ללא היתר תמורת 1,100 דינר מקרוב משפחה (פאדל אבו עראם). הנאשם נעצר לפני כשנתיים.

 

בחקירת ההגנה מכחיש הנאשם את העבירה המיוחסת לו, כלומר, הוא מכחיש שדודו, פאדל אבו עראם, מכר לו נשק, כפי שדודו טוען. הנאשם מאשר ששוחרר בערבות ממעצר במשטרת חברון מאחר שלא תפסו את הנשק ולא היו ראיות נגדו.

 

בחקירה הנגדית של התביעה הנאשם דוחה את הטענה שהיה בינו לבין דודו סכסוך על סמך חוב כספי. לטענתו לא הייתה לדודו כל סיבה לרצות להפליל אותו מתוך נקמה.

 

עד ההגנה פאדל אבו עראם מכחיש שמכר לנאשם נשק: "...אלה דברי שקר שאמרתי למדובבים... רציתי להיות חבר שלהם בגלל שפחדתי מהם... לא מכרתי לו [נשק] ולא לאף אחד אחר." הוא מודה שיש בינו לבין עדנאן סכסוך ושהפליל אותו מתוך נקמה.

בחקירה הנגדית העד נשאל מדוע פחד מהמדובבים, שהרי רצה להיות "חבר שלהם". תשובה: "אמרו לי שרוצים לקחת אותי למקום על מנת להרביץ לי."  לאחר מכן מספר שאכן היכו אותו וחקרו אותו, ואז הודה שהוא מסוכסך עם עדנאן וכי הוא רוצה להתנקם בו.

 

החלטת השופט: התביעה וההגנה יגישו סיכומים בכתב. לאחר מכן תתקיים תזכורת פנימית ב 16.3.09.

 

מוצטפא רבחי מוצטפא עאצי - תיק 4876/07 - ת.ז. 850303280 - תושב בית ליקיא

אישום: קשירת קשר לגרימת מוות

סנגורית: עו"ד גבי לסקי

סוג דיון: הוכחות

הוריו של הנאשם נוכחים באולם.

 

אנו עוקבות אחרי התיק הזה כבר חודשים רבים (ר' דוחות "עופר" מהתאריכים:

2.1.08 / 30.6.08 / 24.3.08 / 28.7.08).


להיום זומנו 2 עדים מטעם התביעה. שניהם חוקרי משטרה.

החקירה מתמקדת ברובה סביב התנאים בהם נגבו העדויות מהעד המפליל ומהנאשם.

במקרים רבים החוקר העד אינו זוכר. לשאלה של הסנגורית אם החקירה הוקלטה (מאחר שהחוקר אומר שלא רשם הכול) התשובה היא לא. "זו החלטה של הפיקוד. אנחנו לא מקליטים חקירות". [מעניין!]  יש בלבול בשם הנאשם שהמפליל מסר, ולא נערך עימות ביניהם, וגם לא הוצגה בפני המפליל תמונה של האדם שהפליל. גם לא נשאלה השאלה אם יש סכסוך בין המפליל לבין הנאשם. במקרה זה, יש שתי גרסאות סותרות בין הנאשם לבין המפליל, טוענת הסנגורית. תשובה: "לא חקרתי את הנאשם".

שאלה נוספת שהסנגורית מציגה: "האם ארגון הפתח הוכרז כארגון עיון?"  תשובת החוקר העד: "כלל לא. אבל כל אדם שעוסק בפעילות חבלנית שמטרתה לפגוע במטרות ישראליות... עובר על החוק." הסנגורית טוענת שהחוקר לא חקר את הנאשם על השתייכותו לגדודי חללי אלאקצה וגם לא היה לו חומר המצביע על השתייכותו לארגון זה.

 

התיק נקבע לישיבת הוכחות נוספת ליום 9.2.09.

באותו מועד יישמעו כל העדים: העד האחרון מטעם התביעה רס"ם יוסף אשמוז, ג'אסם עאסי והנאשם.

הסנגורית מבקשת שביהמ"ש ימציא לנאשם כתב אישום בערבית.