בית יתיר, דרום הר חברון, יום ב' 7.3.11, בוקר
תרגום לעברית: ברכה ב.א.
מחסום בית יתיר מאפשר גישה למובלעת הנוצרת על ידי גדר ההפרדה, שבנקודה זאת סוטה מהקו הירוק כדי לכלול את ההתנחלות בית יתיר ומחנה צבאי גדול. חמולת אבו-קבייטה נלכדת בתוך המובלעת של אזור ג'. חברי החמולה יכולים לנוע מהמובלעת וחרה דרך המחסום כשיש להם אישורים, אותם הם צריכים לחדש כל 6 חודשים, ואסור להם להביא דברי אוכל או מוצרים אל המובלעת או מחוצה לה. החמולה מאד מנותקת משום שפלשתינים אחרים – אפילו חברי משפחה קרובים – אינם יכולים להיכנס לאזור התפר. הילדים צריכים לעבור דרך המחסום כדי להגיע לבית הספר וחייבים לעבור בדיקות קפדניות כל יום – ולעתים קרובות הם מאחרים לבית הספר בגלל העיכובים במחסום.
הביקור שלנו נערך לצורך מעקב לפי בקשתו של חאמד קאווסמה מה-OCHA של האו"מ, ולכן חזרנו למחסום כדי לפגוש את חאמד יחד עם שלושה נציבים מה-EAPPI השייך למועצת הכנסיות העולמית. הקבוצה ביקשה לקבוע אם הם יהיו רשאים לעבור את המחסום ולזרז את הבדיקות הביטחוניות של האנשים, החפצים, והמסמכים שלהם, הכוללות את מכונת הצילום.
אחרי שהסברנו למשה, שהיה אחראי על הטרמינל היום, מה הנשים רצו, הו הרשה לנו ללכת דרך הטרמינל עם שלושת הנשים "הזרות" לאחר שהוא אסף את הדרכונים שלהן. (חאמד מהאו"מ לא הורשה להיכנס). הצלחנו לצפות בבדיקות הביטחוניות של הילדים שנמשכו כ-25 דקות. לאחר מכן, למדנו שהבדיקות נערכו בצורה זריזה במיוחד משום שהיינו שם. אחרי שכל הילדים נבדקו מוחמד הסיע את הילדים הביתה במיניבוס שלו (אחרי שהוא עבר בדיקה קפדנית). הוא חזר לאסוף אותנו, ונסענו לבית ולחווה הקטנה של מחמוד חליל אבו קבייטה. הוא סיפר לנו על המצב הקשה של המשפחות, שמונעים מהם מים וחשמל. הוא גם הסביר לנו על הקשיים של הילדים בנסיעותיהם כל יום לבית הספר.
אחרי הביקור שלנו היום הסכמנו שיהיה כדאי שה-EAPPI יערכו תצפיות. משה כבר הצהיר ש"לא תהיה בעיה" לאשר לנשים לעבור את המחסום, אבל יש צורך לעקוב אחרי זה בעתיד.