דוח על הזדהותינו עם תושבי עיזבת טאביב (בין הכבישים) 8.5.11

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
דבורקה א., דליה ג. (מדווחת)
08/05/2011
|
בוקר
הוזמַנו על ידי פעילים פלסטינים להשתתף בנִיקוּי השטח העומד להילקח מהם "לטובת" גדר הפרדה חדשה, שתגזול מהם אפשרות להגיע לאדמותיהם.
הגדר עומדת להיבנות בצידה הצפוני של הדרך הפנימית מעיזבת טאביב לעזון (המקבילה לכביש 55).
ומדוע לנקות עכשיו? כי ברגע שהגדר תיבנה לא יוכלו להגיע לאדמה אלא רק לקראת המסיק, וכל העבודות שלפני כן תימנענה מהם. אז זה הרגע להתגייס לעבודה ומהר.
הגענו לשם - דבורקה ואני - בערך ב 11.30. פגשנו את חנה א. ועדה ה.
מאוחר יותר הצטרפו חברות נוספות, קרין ורוני ש. ועוד.
היו שם מתנדבים בינלאומיים שממש עזרו בניקוי השטח (עבודה קשה מאד), ואילו אנחנו צילמנו ו"השתתפנו".הזדהות עם ההתנגדות לגדר בין הכבישים
ראיינתי בוידיאו את מוסה - תושב המקום (ידיד של תמי כ.) ואת סואד - פעילה מקלקיליה - אותה פגשנו בְּימים אלה בכנס בעיזבת טאביב ובהפגנה הקטנה בחבלה. בפגישתנו זו, השלישית, נוצרה בינינו ידידות, שגם היא וגם אנחנו מקוות להמשיכה.
בסיכום קצר: הצבא טוען שילדים זורקים אבנים על כביש 55 מהשטח הנדון. דבר שהוא ממש בלתי אפשרי. בטענה זו, מציבים גדר צמודה לכביש הצדדי וגוזלים את כל השטח החקלאי שבין שני הכבישים המקבילים, שבו עצי זית וגידולי ירקות שונים. המאבק יימשך, ואנחנו נִיקָרֵא שוב.
מעניין שעבדו שם רק נשים. עִשבו וקצרו במגל גידולי פרא, הערימו אותם בקלשונות
ונשאו את הערימות הענקיות על הראש. עם המשא הזה הלכו בעליה ללא שביל על גבי סלעים, והעמיסו על עגלה שעמדה למעלה על הכביש. ביניהן היו נשים זקנות. שאלנו את מוסה (שישב איתנו בצל העצים...) היכן הגברים, והוא ענה שהם עובדים למחייתם