חבלה, עזון, קלקיליה, יום א' 15.5.11, אחה"צ
סיכום: מכיוון שידענו שיש משמרת בחווארה, יצאנו לאזור קלקיליה וצפונה ממנה. כללית, למרות שלא נתקלנו בשום אירוע חריג או אלים, האווירה הכללית מתוחה עקב המאורעות באזור כולו. המעניין היה הפגישות עם אנשים: פלסטינים וחייילים.
12:50 מחסום חבלה. רכב צבאי עם 3 מילואימניקים חונה בצד שלנו. קיבלו את פנינו בסבר פנים סביר, והתפתחה שיחה. אחד שאל מה אנחנו עושות כאן? דבורקה הסבירה לו. ה"דובר" מביניהם טען שהוא סומך על מפקדי צהל שכל מה שהם עושים – בטחוני, ואין להם מניע אחר לפעולותיהם. ניסינו לעורר שאלות, אך הן לא הזיזו אותו מעמדתו. לא הצלחנו לבלבל אותו עם עובדות...
13:00 השערים נפתחו. מעט עוברים ושבים. מצידנו עגלה עם זוג זקנים. במצד השני לא היו אנשים. ריק ושקט.
13:30. נסענו בכביש של עיזבת טאביב, שלידו התחילו לגדור גדר, אך לא היה שם איש, גם לא רכב צבאי כלשהו.
13:45 ג'יוס. הבאנו לנעים 2 טלוויזיות למכירה בחנות היד השנייה שהוא פותח. (אנחנו ממשיכות, ומבקשות גם מכן, להביא לו כל חפץ בר שימוש).
נפגשנו עם מעזוז סגן ראש הכפר, והוא הוביל אותנו למחסום פלאמיה. הסביר לנו היכן משנים את תוואי הגדר. המחסום – כידוע – פתוח 12 -13 שעות ביום. שעות הפתיחה והסגירה שונות בקיץ ובחורף, אך עדיין אינן מתאימות לצרכים החקלאיים.
התנועה במחסום היתה דלילה מאד.
מכאן ואילך בעצם סיירנו בכפרים: פלאמיה, ג'מאל, זיבאד. בכל מקום עצרנו לשאול אנשים "איך להגיע", ונענינו ביחס אוהד. בזיבאד פגשנו טרקטוריסט פלסטיני, שהציע לנו שלא להיכנס לכפר עבוש. אמנם – הוא אמר – עם השלט שלכן אתן יכולות להיכנס, אבל אני מציע לכן להימנע מזה היום. שמענו בקולו והמשכנו לפי הוראות הנסיעה שנתן לנו: יש כביש שאינו מסומן במפה, שיחבר אותנו עם הכפר חג'ה, ומשם לפונדוק.
בכל מקום ששאלנו אנשים לאן לפנות – ענו לנו בסבר פנים אוהד מאד. אך גם הזהירו אותנו מפני אחרים...
15:30 פונדוק. הכל מתנהל כרגיל.
16:00 עזון – התבקשנו על ידי ידיד שלנו ממועצת הכפר, שלא להיכנס אל הכפר עכשיו... שמענו לו.
16:05 נבי אליאס. שם עצרנו לסעוד במסעדה (מומלצת). ושוב התקבלנו בזרועות פתוחות. ראינו יחד איתם בטלוויזיה את המאורעות הקשים בארבעה מסכים בתוך מסך אחד.
רוב האנשים, בכל מקום שיש טלוויזיה – צופים בה בעירנות רבה. אווירה של לקראת משהו.
16:20 יצאנו הביתה.