ריחן, שקד, יום ג' 7.6.11, בוקר
מחסום ריחן ברטעה החדש
00 06 המעבר במחסום כרגיל. אנשים נכנסים ויוצאים ללא עיכובים. אנו פוגשות בשרוול את התופרות ואת עובדי שח"ק . בכביש ובמגרש החנייה מספר טנדרים עם הכבודה ממתינים לבידוק. הם ממתינים כבר שעות כאן , חוששים שהסחורה (ירקות ) תתקלקל אם ימתינו זמן ממושך בשמש המכה כבר מן השעה חמוקדמת.
אחת התופרות , אשה צעירה , אילמת, חוזרת בדמעות: היא נשלחת למת"ק כיון שטביעת כף היד שלה אינה זהה לביומטר. אנו מציעות לעבור בדיקה חוזרת ופונות לעזרת שרון שאינו משיב לקריאת הטלפון. אנו פונות לאחראי אחר שהולך לברר אך לאחר דקות האשה מוחזרת שוב, הפעם ממתין לה קרוב משפחה והם נוסעים למת"ק. בשלב זה הוא וגם אנו איננו יודעים שהמתק" "סגור" היום בשל חג השבועות שחל בערב.
השאלה , מדוע בעיות מסוג זה לא יוכלו להיפתר במחסום, במקום לטרטר אנשים לבזבז זמן וכסף, ו/או מדוע לא ימצא גורם מוסמך, מטעם הממתק במחסום. לאלוהים ו למח"ט פתרונים. בטול כארם כידוע, המתק נמצא במחסום.
07.10 מחסום שקד - טורה
עד סוף החודש יסתיימו הלימודים ברחבי הגדה. כעת היא עונת המבחנים. התלמידים באים ללא ילקוטים בחוברת מגולגלת או פרושה משננים את החומר. רוב הקטנים אינם מגיעים , ואת י.נהג קטני בית הספר היסודי פגשנו כשבא לאסוף את נכדתו בת השנה. עניין שהפתיע אותנו מאד - הוא בן 42 כך לדבריו, נראה נער, בערך, וכבר סבא גאה ומאושר. .
המעבר בביתן איטי מאד, כמה לא מפתיע. שוב רושמים את היוצאים ובאים בדף , י. איש המתק נמצא שם לעזור.
08.10 כחמישה עשר איש ממתינים בצד המזרחי –לעבור למרחב התפר . עזבנו
במהלך שהותנו באחד המחסומים אנו פוגשות את ע. יש לו מטע זיתים במרחק של מאות מטרים מביתו שמעבר למחסום , מזה שנה וחצי אינו מקבל אישור, כדי להגיע לאדמתו יצא מביתו לפני ימים לכיוון ירושלים וחזרה למרחב התפר - מהלך 300 ק"מ בהם ישן בפינות שונות, כך מתנהלים חייו בצל החשש שמא יתפס ויאסר.