עופר - שחרור בערבות, גדר הפרדה

התובעת סרן ג'ניה וולינסקי

עורכי הדין גבי לסקי ונרי רמתי מערערים בפני השופט סא"ל צבי לקח על החלטת קודמת של רס"ן אמיר דהאן לא לקיים עיון חוזר בבקשה לשחרר את העותר, אדיב אבו רחמה, תושב בלעין, עד למשפטו. הוא מואשם  בפעילות נגד הסדר הציבורי, הסתה, שידול ליידוי אבנים והפרת הוראה בדבר סגירת שטח.  (כל אלה בגלל הפגנות נגד גדר ההפרדה. כל מי שלא היה עיוור וחרש ואנאלפבית בשנים האחרונות יכול לראות את החוצפה, האלימות ואטימות הרוח במכבסת המלים הזאת).

טענות ההגנה היו כי יש נסיבות חדשות המצדיקות את השחרור (עד למשפט), בגלל הסיבות הבאות:

• א. שניים מן השותפים לאשמה שוחררו כבר. אחד מהם הוא מוחמד חטיב ששוחרר משום שההגנה הראתה כי היה בקנדה ביום האירוע שבו הואשם. השני - מוחמד אבו רחמה הואשם רק בחברות בוועדה נגד הגדר. הוא שוחרר (לא לשמוח - רק עד למשפט), משום שהוא עצמו לא הסית - רק הוועדה היא שהסיתה.
• ב. האיש שהפליל אותו בכל אותן עבירות של הסתה וכו', הוא האיש ש"זיהה" בסרט הווידיאו גם את מוחמד חטיב שכנזכר, היה בקנדה, באותו זמן. אז אם הוא טועה בזיהוי אדם אחד, בוודאי שהוא יכול לטעות גם בזיהוי אדם נוסף שהוא המערער שלפנינו.

•ג.       בגלל חלוף הזמן, פחתה המסוכנות של אדיב אבו רחמה, המשפט אמור להיות ארוך והוא עשוי להיות במעצר תקופה יותר ארוכה מן העונש שייגזר עליו. חברות שקראו את הקובץ שלנו - אשמים - יודעות שהשופטים בבתי המשפט הצבאיים גוזרים במקרים כאלה מאסר "כימי מעצרו" והופ! פתרו את הבעיה.

• ד. הוועדה נגד הגדר מטיפה ופועלת נגד כל אלימות, בכללן זריקת אבנים.

בהחלטתו דחה השופט את הטענות הללו באמרו כי יש הבדל בין עניינם של שני המשוחררים לעניינו של המערער, יש סרט וידיאו המראה את פעילותו האלימה של המערער, וחלוף הזמן אינו סיבה לשחרור. (ככה מפירה המדינה את זכויותיהם של אנשים הפועלים על פי החלטה של בית המשפט העליון האומרת כי מיקומה של גדר ההפרדה באזור בילעין אינו מוצדק, וכי יש להזיזה משם, וככה היא גם מגינה על הצבא הפורע חוק).