ארתאח (שער אפרים), ג'וברה (כפריאת), חבלה, ענבתא, יום א' 17.7.11, אחה"צ

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
: סוזן ל.; אורח, צ'רלס ק. (מתרגם)
17/07/2011
|
אחה"צ

סיכום

אנו, נשות מחסום ווטש, משמשות עדות למתרחש בשטחים הכבושים, עוברות בנוף שכבר מוכר לנו בכל עונות השנה, שהוא בעל צלקות הנובעות מהמשך גידול ההתנחלויות ושוד הקרקעות, אך אנו מסתכלות במפה לעיתים רחוקות בלבד, אלא אם יש עמנו אורחים.  ואז אנו שמות לב כי אטלס הדרכים הישראלי מכיל את כל פלסטין, כי הקו הירוק מופיע בו רק כקו מקווקו חלש, כך: ---------.  המחסומים מסומנים באות "צ" |x– אולי על בסיס המלה בעברית, "צומת" – לשון מכובסת!  ומסביב לכל התנחלות עובר כביש בטחון, שאיו מזוהה ככזה, מסומן גם הוא בצבע חלש, אבל יפה, כמו מחרוזת פנינים קטנות: ---o---o---o---.  המפה שאנו משתמשות בה בדרך כלל, של "בצלם,", דומה לציור של ג'קסון פולאק ומציין את כל המחסומים, כל ההתנחלויות והמעטפת המתרחבת של גדר ההפרדה.  זו אינה תמונה יפה.

13:07  חבלה

כל השערים פתוחים.  נראה כי שכחו את השער החדש להולכי רגל.  סוס ועגלה מובילים קש, סוס ועגלה אחר עם "אלטע זאכען."  שלא כמו בפעמים קודמות, החיילים נינוחים, ואינם בודקים בכלל.  האדם עם העגלה וערימת הקש עובר לצד השני של גדר ההפרדה, חוזר למרכז המחסום, אומר משהו למ"צית העומדת מתחת למחסה עם שני חיילים (השבוע יש רק שניים), ואז בא אלינו, מבקש שנעזור לבנו בן ה-30 המובטל, אין עבודה, עם שבעה ילדים; הוא מנוע.  האב מדבר עברית היטב ואנו מציעות שידבר עם ס., אשר תשמע עוד סיפור עצוב של צרות מהשטחים הכבושים, ותעשה מה שהיא יכולה כדי לעזור.

עוד יום קיץ חם, אנו רואות את היבולים החדשים מבצבצים מתוך האדמה, מושקים במימי המעיין המובאים מהמתקן שנבנה בשנת 2002 בסיוע המנוניטים ושירותי הסיוע הקתולי.  בעל שמונה הדונמים הוא תושב חבלה.  הוא מספר כי בחלקה אחת, שם אנו עומדות, הוא מגדל לוביה, וליד התירס הגבוה הוא מגדל מספוא לסוסים, מאחר וההוראה האחרונה של צה"ל היא כי אסור להעביר מספוא דרך גדר ההפרדה.  גם אסור לשפץ את מיכל המים הגדול והחלוד, בעל קיבולת של מאות ליטרים.  אסור להעביר צבע דרך גדר ההפרדה...  אנו פונות לעזוב בזמן שבעל האדמות הולך לביתן מבטון מעברו השני של גדר ההפרדה כדי להציג תעודה אותה הוא חייב להציג מספר פעמים ביום, כל פעם שהוא, פלסטיני נוסף, עושה את דרכו מביתו ומאדמתו ובחזרה.  ההתנסויות המשפילות הנובעות מכיבוש נצחי.

מאוחר יותר אנו לומדות על סוס חולה שהובא לאיזור המשתלות, נשאר שם בלילה, ואז לא הותר לחזור...לפי תקנה אשר הותקנה בו במקום על ידי חיילים יהירים.

כביש מס' 55

15:00 שוטרים בלבוש אזרחי עומדים בשער אליהו ומסתכלים לתוך המכויות אבל אינם עוצרים אותן.  בונים ומשפצים כאן, יוצרים כניסה רחבה וטובה יותר לשטחים הכבושים (כאילו מרחב התפרinfo-icon היה שטח פתוח)!  בהמשך, בכניסה לקלקיליה (מצטערים – איש אינו יכול לדעת כי הכביש משמאל מוביל לעיר מוקפת שבה 45,000 תושבים), עומד וון משטרתי ובודק מכוניות המגיעות משם.

תנועה רבה בכביש, בעיקר רכבים ישראלים (שלטי רישוי צהובים), אך גם הרכבים הפלסטינים שאנו רואות הן חדשות יותר מאלה שראינו לפני שנה או שנתיים.

רמת גלעד

כרזת בד חדשה, עליה כתוב באותיות גדולות בעברית, "עלה ותעלה," וגם אותיות קטנות יותר שאין אנו יכולים לקרוא בזמן שאנו עולות לאל פונדוק.  אנו רואות וון משטרה מוגן על הכביש, דומה לרכב המר של הצבא.

כביש מס' 57

16:00  ראמין

דבר אינו משתנה.  ערימות העפר והתעלות עדיין מנתקות את הכפר מהכביש.  אנשים מטפסים על הערימה שהוצבה על ידי צה"ל ליד הכביש הראשי, אל שני רכבים ממתינים.

ענבתא

התנועה עוברת לאיטה דרך המחסום, אבל אנו לא רואות חיילים.  על מדבקות, בעברית, על השלט בצומת של כביש מס' 57 כתוב רק "נתניה" – ככה סתם.

16:10  ג'וברה

ביתו של אבו ח'אתם דחוס בין הסלעים הלבנים הבוהקים הענקיים, וברור כי אדמותיו הוכנעו על ידי גדר ההפרדה החדש (שעדיין בבנייה).

חיילי משמר הגבול בודקים רכבים הנכנסים לגדה.

16:15  ארתאח (שער אפרים)

שומעים רעש קידוחים מכיוון מתקן הגב-אל-גב.  עוד בנייה?  זרם שוטף של פועלים חוזרים, השומרים כבר לא מעונינים בהם.  שלושה שומרים פותחים שער נעול המוביל לשטח הגב-אל-גב, ואחד שואל, "אז מה אתן רוצות?"  "אנו מחסום ווטש," אנו עונות, ומוסיפות חרישית, "אנו רוצות את סיום הכיבוש."