זעתרה (צומת תפוח), חמרה (בקעות), מעלה אפרים, יום א' 10.7.11, אחה"צ

יצאנו לסיור בבקעת הירדן בהדרכתה של דפנה על מנת לפגוש את אנשי הקשר שלה. בסיור השתתפו גם ריבה ב. ועדה ה. שנסעו עם דפנה ברכב נפרד, כך שבעוד אנו עומדות על משמרתנו במחסום חמרה, הצוות האחר היה בתיאסיר.

13:15 בערך, בדרך לבקעה התעכבנו במחסום זעתרה מאחר וראינו באזור מגרש החניה הצמוד לעמדות הבדיקה, רכבים פלסטינים מעוכבים ושוטרי משטרה אזרחית ישראלית לידם. לטענת אחד השוטרים העיכוב נבע מכך שבאחד הרכבים מספר הנוסעים עלה על המותר ואחד הנהגים נוהג ללא רישיון (?). בינתיים הגיע גבר פלסטיני והחליף את הנהג נטול הרישיון והרכב על נוסעיו יצא לדרכו. בעודנו שם התפתחה שיחה עם אחד השוטרים. בצד השאלה הכל כך צפויה אם אין לנו משהו אחר לעשות והאם לא היה כדאי שבמקום זה נשחק עם הנכדים ונטפל במשפחות שלנו... הוא אמר גם שפנייה לפלסטיני העומד וממתין לבירור בענייניו היא שיבוש הליכי חקירה. לא פחות. אחד הנימוקים לחזק את דבריו היה שהדיבור עם אדם במצב כזה (הסעת נוסעים מעל למותר ונהיגה ללא רישיון בר-תוקף, שתי עובדות שאינן נדרשות לפרשנות סובייקטיבית) מחזק אותו מבחינה פסיכולוגית והוא יכול אחר כך לנהל משפט שנים. כלומר, הזכות הבסיסית של אדם להגן על עצמו ככל שיוכל - אינה מובנת מאליה!

לפני שנכנסנו למכונית על מנת להמשיך לבקעה, אחד משוטרי המג"ב שהסתקרן לשמוע על מה אנחנו מדברות סינן: "אנשים כמוכן הייתי מסלק מהארץ". אחרי חוק החרם ואחרי הניסיון להקים ועדות החקירה לארגוני השמאל - זה כנראה מה שצפוי למתנגדים לכיבוש.

מעלה אפרים – יש חיילים באזור המחסום אך הנסיעה בו ללא עצירה.

הקצאת המים הנדיבה למתנחלים בבקעה בולטת מאד. בחום הלוהט, משבצות הצבע הירוק של כרמי הגפנים מנקדות את המרחב הצהוב והיבש. ובהתנחלויות כמו משכיות נבנים עוד ועוד בתים.

14:55 – חמרה
השמש קופחת ואף כי רוח נושבת והקיץ עדיין לא הגיע לשיאו חם מאד מאד מאד, בעיקר בשעת צהריים זו.