עופר - הארכת מעצר, מפלילים

אולם 1 : הארכות מעצר

ברשימת הדיונים היו 58 שמות. משעה 10 בבוקר ועד שיצאנו משם בשעה 13:00,  נדונו 11  מהם.  על כמה מהם נדווח להלן.

השופטת: רס"ן אתי אדר

אשרף ג'ואבה. ת.ז. מס. 901060327  (תיק בימ"ש 1385/10 )

הסנגור: עו"ד מוחמד שדפאן

האשמות: קשירת קשר לחברות בהתאחדות בלתי מותרת, מגע עם האויב (שיחה עם תושב עזה , חבר בארגון שוהדא אל אקצא, שהציע לו להקים התארגנות צבאית, וקבלת כספים מן האויב).

השיחה הראשונה ביניהם התקיימה בשנת 2007. החשוד אמר "ברוך השם שנעצרתי זמן קצר אחרי זה". הוא היה במעצר מנהלי מ-6.3.07 עד 3.4.08. אחרי שהשתחרר התקשר אליו אותו איש מעזה שנית. מטרתו, אומר החשוד, הייתה קבלת כספים במרמה.

הסנגור מתנגד לבקשת המעצר. לדבריו אין בדברים הללו שום מסוכנות למדינת ישראל ולעם ישראל. לאחר שאיש שוהדא אל אקצא התקשר אליו שוב, הלך אשרף לחבר שלו שעובד בביטחון המסכל, שהוא ארגון העובד בשיתוף פעולה עם ישראל, וסיפר להם את פרטי ההתקשרות והשיחה. הם ביקשו ממנו שימשיך את הקשר עד שיעצרו את העזתי, והקשר נמשך. אשרף קבל מן העזתי 5000 דולר כדי להקים את הארגון וקנה בכסף הזה מצרכי מזון לבית, לא טילים ולא כדורים. לכן, אומר הסנגור, אין בפעולותיו שום סיכון ושום איום על ביטחון מדינת ישראל, והוא מבקש לשחרר את מרשו.

החלטת השופטת ניתנה אחרי הצהריים. הבחור שוחרר בערבות עד למשפט.

אברהים אל פתאח אברהים בורנאט מבלעין. ת.ז. מס. 914122924

הסנגור: עו"ד נרי רמתי ממשרדה של גבי לסקי

התובע  מבקש כמובן להאריך את מעצרו.

האשמה: פעילות ארוכת שנים נגד גורמים צבאיים באזור גדר הביטחון, וכן הוא "ערב את עצמו בענייני אמל"ח", השלכת אבנים ורימון גז. (שימו לב למכבסה: הגדר היא עכשיו לא מכשול התפר ולא גדר ההפרדה אלא גדר הביטחון. ביטחון של מי? בהמשך יחזור שימוש זה בעניין  מערת המכפלה.) יש עדויות של כמה אנשים שמפלילות אותו גם בקשרים עם ארגון אסור.

התובע אומר שלאור חומר הראיות הרב בתיק יש צורך בהארכת מעצר.

הסנגור אומר שהתביעה הגישה 15 כתבי אישום באותו עניין, כל ההפללות ידועות ונשמעות כרשימת מכולת. החומר ידוע היטב לתביעה, אין צורך בחקירות רבות, והוא מבקש לקצר את המעצר ולהגיש כתב אישום או לשחרר את העציר.

החלטה: לאחר שעיינתי.... חשדות... מסוכנות.... הארכת המעצר ניתנת ל 6 ימים, עד יום א' הקרוב  14.2.10. השופטת קובעת שהעציר זקוק לטיפול רפואי לרגליו האזוקות, וכן יש לאפשר לו שיחת טלפון לביתו.

מוחמד דהמאן ת.ז. ........?

הסנגור: מונזר אבו אחמד

בחור בן 21 מחברון, בלי עבר בטחוני, סטודנט באוניברסיטה.

האשמה: ביציאתו ממערת המכפלה בחברון נמצאה בכיסו סכין שבורה שלהבה אינו מתקבע. (כנראה מדובר על אולר מתקפל). כתב האשמה מדייק לומר שאורך הסכין 12 ס"מ.

השופטת מציינת שכתוב כי בשעת הבידוק הוא הוציא מכיסו את הסכין והראה אותה לבודקים.

כן, אומר התובע, זה נכון. בשעת הבידוק הוא הוציא את הסכין והראה אותה לבודקים וגם הסביר למה הוא נושא סכין (שמתיאורה אפשר להבין שאינה מתפקדת. היא אמנם מתקפלת, אבל  כשדווקא צריך לעמוד איתן אינה מתיישרת). נער אחד משכונתו דקר אותו לפני חודשים מספר, והוא רצה לנקום על הדקירה, וכשתבוא שעת כושר לידו - ינקום וידקור חזרה. יום לפני המעצר הוא ויתר על תוכניתו, אבל הסכין נשארה בכיסו. מכל מקום, כך אומר התובע בלשון הזהב של מגני זכויות האדם, "הוא נשא סכין כדי לפגוע בחייו או בגופו של מישהו אחר". הייתן מאמינות שזה תובע מטעם אותו הצבא שהרג למעלה מאלף איש ופצע אלפים והשליך פצצות של זרחן לבן בעזה והרס את כל התשתיות? ממש כואב לו "פגיעה בחייו או בגופו של מישהו (ערבי) אחר".

והתובע ממשיך, הוא מביא תקדים ומקדים לו הסבר האומר כי "במקום פחות נפיץ ממערת המכפלה נתפס אדם אחד עם סכין ונעצר עד תום ההליכים". כך מסכם התובע הצבאי 43 שנים של דיכוי, חסימות, הרעבה, נישול, הפקעות, השפלות והתנחלות - מה לעשות, עכשיו זה נעשה מקום נפיץ.

ממש רציתי לראות את הסכין שהיא בעצם מושא ההאשמה. בכל אופן - משפט.  אבל זו לא הובאה ולא נראתה בבית המשפט, אפילו לא כדי להעמיד פנים של משפט, ולאף אחד כנראה זה לא היה חשוב.

ההחלטה בעסקת טיעון: 45 ימי מאסר מיום מעצרו (שכבר עברו), 4 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים ו-1000 ₪ קנס או חודש מאסר תמורתו. הסכין תחולט.

דברי הנאשם:"אני מצטער".

אסלאם דהמאן ת.ז. 852802727

הסנגור: עו"ד מונזר אבו אחמד

 חשבנו בהתחלה שהוא קטין, משום שהוא נראה כבן 12 אבל מתברר שהוא בן 19, תלמיד כתה י"ב. הוא רצה להיעצר, לכן שם בכיסו סכין באורך 15 ס"מ והתכוון להיכנס למערת המכפלה בחברון, שם באמת נעצר. למה הוא רצה להיעצר? אולי כמו שצעירים ישראליים בורחים לאילת בגלל סכסוך עם ההורים, או מסתובבים בתחנה המרכזית הישנה, ואולי הוא רצה להיות גיבור ונמאס לו כבר להיות קטן וחלש, כי הוא באמת קטן ורזה מאד, ואולי הוא נכשל בבחינה בבית הספר וכו'. כשמסתכלים מן הצד הפלסטיני על הכלא הישראלי יש לו משמעויות רבות אחרות.

לבית המשפט היה ברור שאין מה לעשות אתו, לכן גמרו את העניין ב 31 ימי מאסר מיום מעצרו, ו 4 חודשי מאסר מותנה למשך 3 שנים ו 1000 ₪ קנס או חודש מאסר תמורתו.

גם סכין זו תחולט וגם נאשם זה אמר שהוא מצטער על מעשיו.

סבתי חואג'ה ת.ז. 850293788.

תושב ניעלין. נעצר ב-2.2.10

הסנגור: מחמוד חסאן מארגון אדאמיר
 

התובע אמר בדבריו כי "יש עניין כלשהו עם חמאס". המשפט הסתום הזה הוא כרגע חומר הראיות, והתובע הגיש לשופטת דו"ח סודי לעיונה.

האיש בא למתקן החקירות על פי הזמנת השב"כ ולא נלקח מהבית.

כאן התחיל משחק החתול והעכבר המוכר לנו מהארכות מעצר רבות:

סנגור: כמה פעמים הוא נחקר?

תובע: פעם אחת.

ס: ומאז לא נחקר?

ת. לא. הייתה התפתחות מסוימת.

ס: מתי הייתה התפתחות מסוימת בחקירה?

ת: התשובה בדוח החסוי.

ס: הוא ענה על כל השאלות?

ת: הוא הכחיש את המיוחס לו.

ס: אבל ענה. בעניין ההאשמה ביידוי אבנים, האם זה מבוסס על עדותו של מ.ע? (לאינפורמציה נוספת על מ.ע. הנ"ל אפשר לקרוא את מאמרה של עמירה הס ב"הארץ" מיום ו' 12.2.10).

ת: התשובה בדוח הסודי.

ס: אתה מייחס לו חברות בחמאס. לאיזו תקופה אתה מתייחס?

ת: תקופת הבחירות למועצה המחוקקת.

ס: כלומר לפני 4 שנים. כמה פעולות חקירה חסרות עוד?

ת: התשובה בדוח החסוי.

ס: אבל כמה? שלוש? חמש? חצי שעה? שעתיים?

ת: 3 פעולות חקירה, אבל לא ניתן להתחייב על מספר מדויק.

הסנגור מסכם: מדובר בסטודנט באוניברסיטה. רוב ימות השנה הוא נמצא באוניברסיטה ובא הביתה פעמיים בחודש. קיבל זימון  לחקירה והתייצב. הדבר  מעיד על אופיו שאינו מתחמק ואינו בורח. ההפללה המרכזית היא של מ.ע. שכבר הוכח שהוא מפליל לא מהימן. מבקש לשחרר את מרשו עד למשפט.

לא ניתנה החלטה. המשך הדיון היה ב-18.2.10 ונדווח עליו בנפרד.